איזה כיף זה לסגור מעגל, בתחילת יולי נכתב הפוסט הראשון בבלוג שלי (הראשון המקצועי)..
קראתי לו "תיכנסי כבר לאוטו וניסע.." ודיברתי על עליית מחירי הדלק.

מחירי הדלק במשך תקופה מאוד ארוכה עלו בערך של 12%, וזאת בעקבות מחירי הנפט שהלכו וקפצו.
עכשיו בעידן המשבר הכלכלי הבא עלינו לטובה :), אנחנו עדים לצניחה במחירי הסחורות בעולם,
בין היתר מחיר חבית נפט צנח ביותר מ-50% בתקופה האחרונה.

בפוסט המדובר, ביקשתי מכולם להערך לעליית המחירים בדלק, ולתכנן את תקציב המשפחה שלהם בהתאם.

עכשיו חברים, מחיר הדלק בעוד יומיים צונח ב-13%, וזה משהו מאוד מרגש.
זה אומר שאם הוצאנו 1000 ש"ח בחודש האחרון על דלק, בחודש הקרוב נוציא רק 885 ש"ח בלבד!

כלומר חסכנו החודש תודות למשבר הכלכלי, 115 ש"ח.

מה עושים איתם?
או חוסכים לימים קשים יותר, או שמעבירים אותם לסעיף אחר בתקציב שלנו.
למשל אפשר לקנות עוד דברים בסופר, משהו לבית, לצאת לסרט עם פופקורן וכו'.

כלכלת משפחה זה לא רק קיצוצים, הנה קיבלתם מתנה,
אפשר לחזור לנסוע ברכב ולוותר על הקורקינט החשמלי :))

בהצלחה..

נ.ב - מחירי תשתיות האינטרנט הולכים לעלות בקרוב בכ-20%..לפחות זה מה שאומרים בYNET, אבל לא רוצה לבאס,אז אל תקראו את השורה הזו..

כותרת מפוצצת, נכון?
אני יודע..

זה אמנם לא הכותרת שבחר העורך של נענע 10 לתת לטור השבועי שלי שפורסם לפני יומיים למרות הבלאגנים בבורסות העולם :) אבל זו הכותרת שלי.

אז הנה ההתחלה של הטור, אני יודע שאני משוחד, אבל אני חושב שחובה לקרוא אותו :)

אחד הסרטים האהובים עליי הוא הסרט "הנשיא מאוהב". אנדרו שפרד מגלם בו את נשיא המדינה, שהוא גם אלמן ואב לבת נפלאה. הוא מתאהב בלוביסטית, סידני אלן-וייד ומתחייב לעזור לה בהעברת חוק ירוק כזה או אחר בתנאי שתשיג כמות מסוימת של קולות סנטורים.

אחרי שנאלץ להפר את הבטחתו ובזמן שהיא אורזת את חפציה ומתכוננת לעזוב את הבית הלבן, הנשיא מנסה להסביר לה משהו על סדרי עדיפויות: "מה את חושבת שקרה כאן היום? למשול פירושו לבחור. למשול פירושו להעדיף"

זהו ציטוט של (כביכול) נשיא מדינה וזה נכון ומדויק לכל מדינה, דמוקרטית יותר או פחות. אצלנו, למשל, מככב בכותרות החודש האחרון "תקציב 2009″. היכן יקצצו? בביטחון או ברווחה? אולי בחינוך?

 

לא את כולנו זה מעניין, הרי בכל זאת זה קורה במדינה ולא אצלנו בסלון (זה כמובן לא מדויק ובאחד הטורים הקרובים תהיה לי ולכם שיחה צפופה בעניין מודעות כלכלית) אבל כנסת ישראל ובה כל נבחרינו, מחליטה בכל שנה מהם הערכים עליהם מושתתת המדינה שלנו ובוחרת כיצד לחלק את המשאבים כדי לקדם אותנו לעבר יעדים רצויים.

ערך הביטחון בישראל הוא משמעותי ובד"כ החינוך מגיע מיד אחריו, גם ההתיישבות בנגב חשובה, היום כבר יותר מאשר ההתנחלויות. ויש דברים שנראים לנו כנמוכים יותר במערך סדרי העדיפויות כמו הקצבאות לקשישים ולניצולי השואה למשל, וכמובן סל הבריאות שקופץ לבקר מדי פעם בחדשות.

"מה הוא רוצה היום?" אתם שואלים? לא, אני לא רץ לראשות קדימה השנה (בינתיים ציפי כבר קיבלה את התפקיד..)

ביום שישי האחרון שוחחתי עם הוריי על המפגשים שאני עורך עם משפחות בכל הקשור לכלכלת המשפחה, ואמא שלי ציינה בפניי שהיא מוציאה יותר מדיי על קניות בחודש. בלי לחשוב פעמיים נתתי לאימי טיפים וטריקים. הסברתי לה שהפסקתי לקנות נייר טואלט של 3 שכבות עם ציור של חיה, ואני קונה בסופר מיונז ישראלי ואת הפסטה הכי זולה וכו', כי זה לא באמת משהו שחשוב לי, ואין הבדל אמיתי בטעם (הכל תלוי ברוטב גם ככה).

בנוסף לזה אני גם לא קונה תחתונים יותר ב-50 שקלים, וגם לא חולצת פולו ב-100 שקלים כי המחיר לא סביר. אימי ענתה לי "מה? לא ככה חינכתי אותך.." כשהכוונה האמיתית שלה הייתה "איפה הילד שלי? מה הם עשו לו??" והוסיפה בקול רם "אתה עוד צעיר..אתה צריך לחיות".

"אני חי.." אמרתי לאמא שלי, "ואפילו חי טוב, אני בוחר על מה להוציא את הכסף שלי, ואם אני צריך לבחור בין נייר טואלט 3 שכבות עם קנגרו עליו, או לשבת במסעדה טובה עם חברים, אז אני בוחר באופציה ב'".

 ניהול תקציב המדינה והמשפחה הוא קביעת מדרג ערכים. שר האוצר רוני בר-און 
 צילום : רויטרס   

עניין של בחירה

המשפחה שלנו היא בדיוק כמו המדינה, בכך שגם לנו יש תקציב. כנסת ישראל מחליטה בכל שנה מהם הערכים עליהם מושתתת המדינה שלנו וכיצד לחלק את המשאבים כדי לקדם אותם. 

שיהיה סופ"ש חלומי,
יוסי מלמד.

שלום חברים, החגים בפתח..
כולנו ראינו כיצד נכון להערך לחגים מבחינה כלכלית וגם איזה מתנות אפשר להכין בבית :)
הבעיה השניה בחשיבותה בחודש תשרי היא ההשמנה מתוך עשרות האירועים, הרמות הכוסית והארוחות המשפחתיות.

פניתי לדליה קרון, מאמנת אישית להרגלי חיים בריאים וחברה טובה כדי שתכתוב לנו קצת על איך לשרוד את החגים מבלי לעלות קילוגרמים מיותרים ואם כבר על הגל, אז אולי לרדת 1 או 2.. :)
אז דליה, הבמה כולה שלך:

לעבור את החגים בלי לעלות קילוגרמים

יש מצב?

 

בואו ונבדוק מה האפשרויות

·        להתעלם

·        רק לטעום

·        לאכול ולהתמודד עם התוצאות אחר כך

·        לאכול רק מה שטעים

·        לאכול במידה

·        לא לאכול בכלל

 

החגים הבאים עלינו לטובה (?) מביאים איתם שפע של מזון. כן כן ככה זה אצל היהודים. במקומות אחרים בעולם אנשים נפגשים עם המשפחה פעם או פעמיים בשנה, סביב ארוחות מסורתיות. כמה כבר אפשר להשמין כשאוכלים רק פעמיים בשנה? אצלנו אין דבר כזה בלי ארוחות חג.

 

חודש חודשיים לפני החגים מתחילות השאלות "איפה אתם עושים את החג"?

ואז מיד עולה בדמיוננו תמונת המשפחה המורחבת ו… אוכל אוכל ועוד אוכל .

 

ערב חג – כולם לבושים חגיגי מגיעים להורים, דודים, קרובים (תבחרו איך זה אצלכם במשפחה) עם הסירים.כשכולם יושבים סביב השולחן מתחילה התחרות. כל אחד מביא את המנות הכי טעימות שלו ומצפה למחמאות. איזה מתח… כולם עסוקים בבליסה, דרך מעולה לפרוק מתחים???

 

מתחילים עם הדגים של דודה בלומה..

ממשיכים עם המרק של סבתא..

אחר כך חייבים מנה ראשונה של הדוד הבשלן..

מנה עיקרית מורכבת מבשר/פחמימות ושאר ירקות..

לא טעמו מהסלט? – "זה לא משמין"

ו - איך אפשר בלי מנה אחרונה שמשלבת חדש וישן. לפתן מסורתי (גם של דודה בלומה) עם עוגה במחיר מופקע מאחת הקונדיטוריות הנחשבות בעיר…

 

ואז מגיע היום שאחרי (ערב החג) וכמו הדברים הטובים שלא נגמרים וגם משמינים, יש ארוחת אפטר ערב חג, וכבר בצהרים שוב אנחנו מסובין לארוחה נוספת. ומה מחר? עוד ארוחה.  בראש השנה חוגגים כפליים בערב חג ובשני ימי חג.

 

עד שהתאוששנו מכל האוכל מגיע יום כיפור, סעודה מפסקת, סעודת שבירת הצום, ערב סוכות, ארוחות בסוכה, שמחת תורה…. חודש שלם של חגים וארוחים. ואצלנו כמו אצל היהודים – אוכלים ואוכלים

 

אפשר אחרת? אפשר!!

 

דיאטה/הרזיה/ שמירה על המשקל – בואו ונחליף מינוחים.
במקום מלחמה יום יומית במשקל- נצחון יום יומי להרגלי אכילה נכונים. בכל יום מחדש אנחנו מנצחים מחדש !!!!! 

 

באימון להרגלי חיים בריאים יש מספר שלבים:

החלטה, תוכנית אסטרטגית, ביצוע, סיפוק והנאה מההשגים ומהתוצאות.

 

איך זה עובד במקרה שלנו?

החלטה

החלטתי שהשנה אני יורדת קילו אחד בחודש החגים.

 

תוכנית אסטרטגית (מתמטיקה פשוטה)

חילקתי את החודש למספר החגים (ארוחות החג) שבו

ראש השנה – 3
יום כיפור – 2

סוכות, חוה"מ ושמחת תורה – 4

סך הכל שמונה ארוחות משפחתיות מחייבות

 

ביצוע

בקילו אחד שאני אוריד החודש יש 1000 גרם =  125 גרם לארוחה

בכל ארוחה אמנע במודע מ-125 גרם השמנה פוטנציאלית שהיו יושבים בצלחת והפעם לא אוכל אותם. זה יכול להיות תפוח אדמה, או חצי פרוסת עוגה, או פרי, או מרק עם איטריות – המנעות במודע מאחת המנות המצויינות כמובן בלי להגזים בשאר הארוחה תביא את התוצאות.

 

סיפוק

חברים זה עובד !!! ניסיתי את זה בחג וגם ביום חול.

 

בואו נודה, רוב האנשים שיש להם משקל עודף כזה או אחר אוכלים יותר ממה שהם ממש צריכים. עוד ביס ועוד טעימה, עוד בורקס או פרי. אוכלים כשכולם אוכלים וגם כשלא רואים, אוכלים בחברה ולבד, לפני ארוחה כדי לא להיות מאד רעבים ועוד ועוד תירוצים.

 

באימון להרגלי חיים בריאים אנחנו לומדים להנות מכל ביס וכל טעימה. 
בואו נאכל בלי נקיפות מצפון בדיוק את הכמות הנכונה לנו, כל זמן שטעים (לביס הראשון והעשירי יש את אותו הטעם), נשים בצלחת את הכמות הרצויה מתוך ידיעה שאם נסיים את הכל ועדיין נהיה רעבים תמיד אפשר לקחת עוד מנה.  בכל ביס נבדוק אם באמת באמת טעים ונעים לאכול או שיש סיבות אחרות לאכילה (זה כבר בצלחת לא נעים להשאיר, אף אחד לא רואה, אני לא רוצה להעליב את מי שבישל) שהן בעצם תירוצים שאנחנו ממש אבל ממש לא צריכים.

 

ניקח אחריות על עצמנו, על מה שאנחנו אוכלים, על ההנאה ועל ההתאפקות, על כיבוש היצר ועל הנצחון.

 

מאחלת לכולנו חג שמח

מלא בהנאה

בלי השמנה

עם תוצאות ו(לפחות) קילו אחד פחות

 

שנה טובה

דליה

חברים, מקווה שזה עזר ואפילו ברמת המודעות.
מצטרף לאיחולי השנה הטובה של דליה..
ואנחנו עוד נשתמע :)

יוסי מלמד.

בפוסט הקודם שעסק בענייני הכסף, ניסינו להבין כמה כסף נשאר לנו אחרי שאנחנו מורידים את החלומות שלנו (החסכון לעתיד).

הכסף הזה שנותר לנו הוא עוגת התקציב שלנו.

יש לכם תקציב חודשי? אתם יודעים כמה אתם הולכים להוציא החודש על בגדים? אוכל? בילויים?

מי צריך תקציב בכלל, זו השאלה?

לפני כמה שבועות ישבתי עם משפחה מאיזור המרכז לצורך העניין משפחת קדמוני, וניסינו להבין כיצד הם פועלים. כדי לעשות זאת קודם כל בנינו מאזן משפחתי וניסינו להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.
משפחת קדמוני החליטה אלה דברים חשובים לה באמת, ופשוט זרמה איתם מבלי להתחשב בגובה התקציב החודשי שלהם.
בעצם מה שקרה זה שבכל חודש המינוס שלהם בבנק גדל בכ-4,000 ש"ח.

קודם ניסינו להבין בכלל בשביל מה אנחנו צריכים תקציב חודשי ועלינו על כמה סיבות טובות:

1. היכולת לתכנן את המשפחה לטווח הקצר ולראות כיצד היא מצליחה לממש את הצרכים החודשיים שלה (מזון, בגדים, שכר דירה/משכנתא וכו')

2. התכנון לטווח הארוך - התחלתם לחסוך לבר מצווה של הילד? לנסיעה השנתית הבאה שלכם עם המשפחה? לטיול הזוגי שלכם לאיים הקאריביים?

אני חושב שבנוסף לזה אלמנט חשוב מאוד זה השליטה, השליטה על הכסף שלנו מובילה לשליטה על חיינו.

אז הקדמוניים קיבלו ממני משימה, וגם פרד וגם וילמה קיבלו דף ריק, והיו צריכים לבנות את התקציב המשפחתי כפי שהם רואים לנגד עינהם. זה היה ממש יפה לראות כיצד כל אחד מציף את הערכים שלו , את החלומות שלו ואת השאיפות שלו.
"אני רוצה בית עם גינה" אמר פרד. וילמה ישר קפצה ואמרה "אני רוצה לנסוע לחו"ל שנה הבאה", וביחד הם הסכימו לא להתפשר על חינוך הילדים.

אז בעצם התקציב שלנו הוא לא משהו טכני, וחשוב מאוד להבין את זה.
אם לי יש 5000 ש"ח בחודש ולפרד גם, סביר להניח שהתקציב שלנו יהיה שונה.
פרד יבחר לגור במרכז ת"א ואני אבחר לגור ביפו, אני אבחר לנסוע על אופנוע, ופרד בתחבורה ציבורית, פרד יחיה כל ערב בפאב אחר אין-דה-סיטי, ואני? אני באבו-לעפיה.

בבניית התקציב, אנחנו מסייעים לנו להשיג את המטרותנו בחיים.

אנחנו נדרשים כל הזמן לעשות בחירה ולהחליט על מה אנחנו מוציאים את השקל הבא שלנו - אם זה על גאדג'ט כזה או אחר, על דלק או על מסעדה עם חברים.

לבחירה הזו כח עצום, אם עושים אותה.
לרוב, אנשים פשוט חיים, פשוט מתגלגלים עם החיים, זורמים, מחכים ליקום, וחושבים שיהיה בסדר בסוף, כי חייב להיות בסדר, לא?
אבל בעצם אם ניקח את האחריות לידיים שלנו ואת המחוייבות שלנו לעצמנו, אנחנו נבין שהבחירה הזו היא מי שאנחנו.

אז חברים, משפחת קדמוני כבר חיה לפי התקציב המשפחתי שלה, ואתם?
אתם עשיתם את הבחירה שלכם כבר?

אני יודע שאני אשמח לתגובות שלכם ולרעיונות שלכם.

לקינוח, איך אפשר בלי סרטון שיר הפתיחה של הסדרה?

יוסי.