זה יהיה קצר,אני פשוט רוצה להוציא את זה החוצה.

בבחירות האחרונות התלבטתי קשות.. עבודה, בהצבעה היסטורית שלי או קדימה בפעם השניה.
החלטתי אחרי התלבטות קשה ומתוך הבנה שזה ביבי או ציפי, ללכת על קדימה.
במשך הזמן אפילו פירגנתי לאהוד ברק וחשבתי לעצמי שאולי זה קצת פיספוס שלא בחרתי בו.

אתמול אחרי כמה שבועות של זלזול מוחלט בחברי הסיעה שלו בכנסת הצליח אהוד ברק להכניס את מפלגתו אל ממשלת נתניהו - "הציבור רוצה לראות אותנו בממשלה", גם יו"ר ההסתדרות דאג לנאום שם בנאום בכייני סטנדרטי שמגן על העובדים. ברק הבטיח שהוא לא יהיה עלה תאנה לממשלת ימין, ובאמת 8 חברי סיעה מתוך 13 יקבלו תפקידים מטעם הקואליציה (שרים, סגני שרים ויו"ר ועדה בכנסת).

אני שמח שלא הצבעתי עבודה. אני לא רוצה לראות אותה בממשלה.
אני לא רוצה שתהיה ממשלת ימין עם קצת שמאל/מרכז (תלוי את מי אתה שואל).

אני מוכרח להודות שאני גם עצוב.
עצוב על זה שמפלגת העבודה פשוט בוחרת שוב ושוב לא להוות יותר אלטרנטיבה שילטונית, אלא חלק קבוע מהשלטון בישראל
כגלגל חמישי או אולי שביעי.

כמה מתוך ה-13 האלה יכנסו לכנסת בבחירות הבאות מטעם מפלגת העבודה כדי שזו תבין שהיא בבעיה? 5? 8?

אני כנראה אמשיך להצביע ציפי, לפחות איך שזה נראה כרגע.

שיהיה בוקר טוב וכיף.

טוב, התלבטתי אם לכתוב את הפוסט הזה, והחלטתי שהבלוג שלי הוא לא רק במה לדבר על כלכלת משפחה, אלא על כל דבר שמפריע לי או חשוב לי לומר.
מאז שאני זוכר את עצמי, פוליטיקה מעניינת אותי. זה בעיניי ההשתתפות הבסיסית שלי בחייה של המדינה.

הייתי רוצה להרגיש שלעומדים בראש המדינה וזה כולל קואליציה ואופוזיציה, באמת אכפת ממה שקורה במדינה.
בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, והעומד בראש האופזיציה, עושה על פי חוקי הספר הדמוקרטי הכל כדי להפיל את הממשלה המכהנת כיום, ללכת לבחירות ולנסות לקבל את המנדט מהעם.
אין בזה שום דבר רע.

ברק, יודע שאין לו מה ללכת לבחירות היום, זה לא יעשה לו טוב, כך גם הגימלאים שעתידים (לפי התחזיות) להעלם מן המפה הפוליטית. אז הם עשו קצת קצת שרירים לציפי ליבני וכבר מתיישרים.
ברק היה צריך לרדת איכשהו מהעץ, אז הוא קורא להקמת ממשלת חירום לאומית.

חירום? למה חירום?
אנחנו במצב חירום?

האם המדינה צריכה עכשיו בחירות? האם אנחנו צריכים להוציא 500 מליון ש"ח עכשיו כדי לבחור את הממשלה?
האם זה סביר שמדינה תחליף ממשלה כל שנתיים? האם אתם יודעים שעלות הבחירות בסה"כ היא 1.5 מיליארד ש"ח (כולל העובדה שזה יום שבתון במשק)

אז נכון שאלה הכללים של הדמוקרטיה. התפקיד של האופוזיציה זה לנצל כל אופציה להפיל את הממשלה.
התפקיד של הממשלה זה למשול ולנסות להבחר שוב ושוב.
ומישהו צריך להצליח.

אני מקווה שציפי ליבני באמת תצליח במשימת הקמת הממשלה ואולי תצליח לעשות את התפקיד הכל כך חשוב הזה
עד לבחירות הרשמיות הבאות ב-2010. אני עוד יותר מקווה שאולי באמת היא תביא משהו קצת אחר למה שקורה כאן.
יש סיכוי, לא? 

אגב, שני הפנתה את תשומת ליבי לאחר שציפי ליבני נבחרה, שבראשות כל רשויות המדינה (המבצעת, המחוקקת והשופטת) עומדות נכון להיום נשים. קטע, לא? אנחנו המדינה הפמיניסטית ביותר בעולם :)

דבר אחרון, פורסם היום 24/9/2008, בדה-מרקר שישראל צנחה למקום ה-33 והלא מכובד במדד השחיתות העולמי. (היינו לפני שנה במקום 30). המדינה המערבית היחידה שנמצאת אחרינו ברשימה, היא איטליה.
אז חשבתי, עכשיו הסתיים המבצע של צה"ל להחזרת ציוד מבלי להזדהות.
אני מציע שניתן חנינה לכל המושחתים, אם הם יעזבו את תפקידם עד אחרי החגים.
כמה אתם חושבים שישארו? :-)

תפקידה של המדינה לתת לי לגדול בשקט, אז יאללה..שהחבר'ה שם למעלה יתחילו לעשות את זה.

ונסיים בשיר.

שנה טובה,
יוסי.

מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם אופטימי באופן כללי. אבל איך אומרים.. "עם אופטימיות לא הולכים למכולת!"

עכשיו תשאלו את עצמכם לרגע, מה קורה אם מפטרים אותי עכשיו?
כמה זמן אני יכול לחיות באותה רמת החיים שיש לי היום מבלי לעבוד?

חשוב מאוד שנדע כמה אוויר לנשימה יש לנו או בעברית, כמה כסף יש לנו בצד לטובת מקרה כזה.

ביום שישי, 1/8, פורסם טור של דפנה מאור בדה-מרקר על כך שעל פי סקר בבריטניה אנשים נמצאים מרחק של 11 יום בלבד מחורבן פיננסי אם יאבדו את מקום עבודתם.

יש כאלה שיאשימו את חברות האשראי והממשלה וגם אולי את הבוס מלמעלה..אבל בואו נעזוב את זה לרגע, כי הרי אף אחד מהם לא יתן לנו עוד קצת כסף בשביל לחיות בכבוד.

אז מה עושים כדי לא להגיע למצב הזה? אני חשבתי על כמה דברים..

1. לדעת ולהבין שמצב כזה יכול לקרות.
הסטארט-אפ לא הצליח לגייס מספיק כסף ואין ברירה אלא להפרד.. (קרה לי פעם אחת)
העליית במחירי הדלק מובילה את החברות לצמצם בכ"א, כן, אני יודע שיש עוד סיבות וגם צניחת הדולר ועוד..
חשוב להבין ולהכיר במצב שבו אני מפוטר מהעבודה שלי, נאלץ להתפטר, בוחר להתפטר או לסגור את העסק אם אתם עצמאיים.
חברים, אני מצטער שאני אומר את זה, אבל זה באמת יכול לקרות לכל אחד מאיתנו..

2. צריך להגדיר מהי רמת החיים שאני רוצה לשמר לעצמי במידה ולא אעבוד למשל 3 חודשים.
דבר ראשון שצריך לעשות זה למה אני מחוייב: למשל:
שכר דירה/משכנתא, התחייבות בתשלומים לחברה הסלולרית שלי, קניתי בתשלומים מע' קולנוע הביתה,
ארנונה וחשמל וכו'.
את הכסף הזה אנחנו חייבים לספק בכל חודש, אחרת יחזירו לנו את המשכנתא (שזה כאמור לא טוב) או בעל הדירה יתחיל להתרגז..(וזה ממש לא טוב). כמה יצא לכם? נניח שיצא 5,000 ש"ח.
עכשיו כמה עוד אני צריך בשביל לחיות בכבוד? אני צריך מזון, אני כל מוצ"ש הולך לסרט (כבר סיפרתי את זה),
ופעם בשבוע לפאב.
האם אני מוותר על משהו? כן..על הפאב. אז אני צריך עוד 2500 ש"ח בחודש.

סה"כ 7,500 ש"ח.

כמה אנחנו צריכים לשים בצד בשביל לשרוד 3 חודשים בלי עבודה? 22,500 ש"ח.

3. לבחור מהם שכבות השומן שלי בחיי, כדי שנוכל לקצץ אותם במיידי אם נפוטר.
יש לכם מנוי לבלייזר? לטעם האוכל? או משהו כזה? קוראים דה-מרקר? יש את הכל גם באתר האינטרנט שלהם..
פוטרתם? קדימה..להוריד את השומן, ולחיות קצת יותר בצמצום. אבל כמה שיותר מהר!

אנשים נוטים להגיד שהכל יסתדר ויהיה בסדר, אבל אי אפשר לדעת. בואו נניח שהכל יהיה לא בסדר, רק לרגע אחד.
חבל על כל דקה. כשהכל יהיה בסדר, נחזיר את המנוי לחדר כושר ולבלייזר וגם נחזור לקנות בגדים.

איך יודעים מה זה שכבת שומן?
שואלים שאלה פשוטה יחסית.. "האם זה הכרחי לי באמת לחיי כרגע, או לא?"
חשוב לציין שוב, שזה לא וויתור לתמיד..זה רק לתקופה הקרובה.
אז אפשר לוותר על קינמונים, עיתונים, אולי לא צריך את כל חבילות הכבלים שיש, אפשר להזמין בפאב רק בירה בלי אוכל..
הבנתם את הפואנטה, נכון?

4. לשים כל חודש כסף בצד לטובת מצב החירום.
על זה אומרים, ה-50 אש"ח הראשונים, לשים בצד ולא לגעת!!! אלא במקרה חירום.
זה לא פרקטי לחסוך רק לטובת מקרה חירום, אבל אפשר לשים כל חודש 10% מהנטו שלכם בצד לטובת הגרוע מכל.
זה חשוב, כי הרגע הזה יגיע בדיוק כשלא תצפו לו. כה אמר מרפי.

אז נניח שאתם הולכים לקנות דירה..לא לשים את כל הכסף שם..תוודאו שנשארו כ-50 אש"ח בצד, זו הרשת בטחון שלכם.

דבר אחרון..
מה אתם משוטטים באינטרנט עכשיו ???? קומו וצאו לחפש עבודה.

מה אתם חושבים?

איך תתמודדו עם פיטורין?
אתם ערוכים למצב הזה?
יש לכם עוד טיפים?

קדימה..לכתוב לנו גם..

נ.ב. - אסי, תודה על הרעיון לפוסט..אוהב אותך.