מרץ 13
 
חותמים על חוזה
טוב, תראו.. זה לא פשוט כל העניין הזה.

רציתי לכתוב השבוע על החיסכון הפנסיוני שלנו, אבל כל הסוגיה של המשבר הכלכלי לא מניחה את דעתי.

אתמול (יום ג') פירסם נגיד בנק ישראל את תוכניתו הכלכלית למלחמה במיתון העוטף אותנו בימים אלו. נגיד בנק ישראל הוא בעצם היועץ הכלכלי לממשלה בתחום הכלכלה ומתפקידו להיות סמכות מקצועית בתחום הכלכלי. כמו שבטח כבר שמעתם לא פעם, סטנלי פישר הוא בעל שם עולמי בתחום הכלכלי ונחשב לאחד הטובים בתחומו.

 בידי נגיד בנק ישראל כלי חשוב מאוד עליו הוא שולט באופן בלעדי וזוהי הריבית במשק. בחודשים האחרונים אנחנו עדים להורדת הריבית במשק מעת לעת. משמעות הדבר היא כי אנחנו עשירים יותר. עשירים? נו טוב, זה דבר יחסי, אבל בואו נסכם על כך שפשוט יש לנו יותר כסף. למשל אם לקחנו הלוואה או משכנתא אנחנו מחזירים אותה בריבית נמוכה יותר בכל חודש או לחילופין אנחנו משלמים לבנק פחות כסף על המינוס שלנו, ובעצם כך פישר מעודד אותנו לצאת ולהמשיך לקנות בסופר או בחנויות הבגדים. אם אנחנו קונים, חנויות לא נסגרות. אם חנויות לא נסגרות יש עבודה וכו'.

ממשלת נתניהו ההולכת ומוקמת בימים אלו תצטרך להחליט על נתיב כלכלי נכון כדי להוציא אותנו מהמשבר הזה חזקים יותר מאשר נכנסו אליו. זה לא יהיה פשוט וזה גם כנראה לא יהיה בדיוק על פי תוכניתו של פישר. מה שכן, זה הולך לכאוב לכולנו. שכירים ועצמאים, נשים וגברים, מעמד עליון ותחתון, כן, זה אומר שכולנו נושפע מהמצב הכלכלי.

 
מי שמכיר אותי יודע שאני אופטימיסט ואני נוטה להאמין שהכל יסתדר ויהיה טוב, יחד עם זאת בתחום הכלכלי מחובתנו להיערך לנורא מכל. ועל כן אנחנו עושים היום 2 דברים – חותמים חוזה לחצי שנה ומעודדים צרכנות ישראלית.

חוזה? מה אני עורך דין? לא! אבל אחד הדברים שאני מבהיר למשפחות כשאני יושב איתם זה שהתקציב שאנחנו בונים מתאים בערך לחצי שנה, כאשר אנחנו צריכים להמשיך ולתקף אותו. בד"כ כשאנחנו רוצים לצאת מהמינוס אני מציע לעשות קיצוץ קיצוני במשך חצי שנה, ואז לראות איפה קל ואיפה קשה, מה אפשר להוסיף ואיפה צריך לקצץ עוד.

אמנם לא כולכם במינוס בחשבון הבנק, אבל בהחלט המצב היום דורש מכם להיערך למצב כלכלי בעייתי שבהחלט יכול להגיע גם אליכם הביתה. דמיינו מצב שבו באמת פוטרתם מהעבודה ולוקח יותר מדיי זמן למצוא עבודה חדשה.

עכשיו בואו נתחיל – בחצי שנה הקרובה:

1. מוותרים על קניית בגדים (יש המון בארון..תבדקו רגע!)
2. לא משדרגים אף מכשיר סלולארי (וכן, גם אני רוצה לקנות סמסונג אומניה חדש)
3. מורידים קופסת סיגריות אחת בשבוע אם אתם מעשנים.
4. נעליים? רק בעונה הבאה..
5. נשארים עם משקפי השמש של הקולקציה הקודמת.
6. לא מחליפים מוצרי חשמל סתם ככה (אפשר לדחות את קנית מסך הLCD לחדר השינה)
7. לא נוסעים לחו"ל .
8. לא נוסעים למלונות יקרים, יש אחלה בתי הארחה בקיבוצים בארץ.
9. חוזרים לאכול אוכל ביתי.
10. מחזירים עטרה ליושנה – אפשר לשחק בבית או בגינה, לראות סרט בבית עם פופקורן ועוד.
11. מחליפים למנורות חשמל חסכוניות או לפלורוסנטים.
12. וותרו על כרטיסי האשראי הרבים, השאירו רק אחד.
 
אני יודע שזה לכאורה נשמע נורא.
אבל זה רק לחצי שנה, זה רק כדי להתיישר, זה רק כדי לעשות בסופו של דבר טוב לכם ולבני משפחתכם.

איך מרכיבים כזו רשימה? כדאי לעשות את זה בכיף, שבו ביחד בארוחה המשפחתית ותסבירו לילדים מה המצב הכלכלי היום בעולם ושיש המון בעיות ושאתם כמשפחה רוצים להיערך למצב.
כל אחד יכין רשימה של 3 דברים שהוא יכול להצטמצם בהם למשך חצי שנה, אבל כל אחד צריך להתמקד בדברים שהם אישיים שלו (אבא לא אומר שאמא לא צריכה להסתפר יותר, זה ברור?).
ואז לעשות רשימה משפחתית משותפת של קיצוצים (חשמל, מים – כי אין לנו כנרת אחרת וכו').

חצי שנה וזהו. אח"כ בוחנים את המצב מחדש ומחליטים מה הלאה.

 
ואנחנו עוברים לנושא השני של היום, למרות הקיצוצים ובאופן פלא אנחנו ממשיכים לחיות ולקנות, כי ככה זה. ולכן, אני החלטתי לאור מצבם של העסקים שבסיכון, לנסות ולהקפיד לקנות רק תוצרת ישראלית.

חשבתי על זה ובאמת שזה לא מסובך לקנות פסטה תוצרת ישראל ולא תוצרת חוץ וכך גם על מאוורר, מקרר, בגדים, לאכול ברשת המבורגרים ישראלית או בפיצה מקומית.

אז קחו את זה לעצמכם כאתגר, אם כבר מוציאים כסף, בואו נוציא את זה על עצמנו ונעזור לכל בעלי העסקים.

פנסיה? ביום רביעי הבא.

שלכם,

יוסי מלמד.

נוב' 05

בעקבות שיחות שלי עם אנשים על נושא המשבר הכלכלי והחשש של כולם מפיטורין החלטתי לכתוב את הטור השבועי שלי בנענע10 על הערכות לפיטורין. הטור השבוע נשען על פוסט שפורסם כאן בעבר, אך שודרג והותאם.

בינתיים כבר שמעתי על כמה שפוטרו להם.. אז בהצלחה בדרך החדשה.

ונעבור על הטור..

מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם אופטימי באופן כללי. אבל איך אומרים - "עם אופטימיות לא הולכים למכולת". בעקבות המשבר הכלכלי אנחנו קוראים בעיתונים על לא מעט פיטורים בענף ההיי-טק. חשוב לציין כבר כאן, שהטור הזה לא מיועד רק לאנשי היי-טק, אלא לכל אחד ואחת מאיתנו שעובד בעבודה סדירה, לא משנה מה שכרו ומה הם תנאיו.

האם אתם מוכנים ליום שיפטרו אתכם? האם לכם ולמשפחתכם יש רשת בטחון כלכלית שתעזור לכם להתמודד עם המצב? כמה זמן אתם יכולים לשרוד ללא עבודה?

אנחנו צריכים לדעת כמה אוויר לנשימה יש לנו, או בעברית - כמה כסף יש לנו בצד לטובת מקרה שכזה. בראשית אוגוסט האחרון כתבה דפנה מאור ב-TheMarker על סקר בבריטניה, המראה כי אנשים נמצאים מרחק של 11 יום בלבד מחורבן פיננסי אם יאבדו את מקום עבודתם. לצערי עוד לא קיימו סקר כזה בישראל, אבל משיחות שניהלתי במסגרת פגישות שלי עם משפחות, לרוב מדובר על טווח של חודש עד שלושה חודשים.

אמנם זה לא תענוג גדול להיות מפוטר ממקום העבודה שלך, במיוחד אם אתה כבר קרוב לגיל פרישה אבל אם מגיעים מוכנים ליום הנורא, הוא יהיה קצת-קצת יותר קל.

אז מה צריך לעשות?

1. לדעת ולהבין שמצב כזה יכול לקרות

הסטארט-אפ לא הצליח לגייס מספיק כסף ואין ברירה אלא להיפרד (קרה לי פעם אחת). המשבר הכלכלי הביא את החברה שלכם למסקנה שהיא תרוויח פחות? כנראה שזה יהיה זמן הקיצוצים והפיטורין. הדולר ירד והחברה שלכם תרוויח פחות, או שאולי המפעל שלכם לא זכה במכרז שהמנהל בנה עליו? יש מצב שתקבלו מכתב בקרוב.

חשוב להבין ולהכיר במצב שבו אני מפוטר מהעבודה שלי, נאלץ להתפטר, בוחר להתפטר או לסגור את העסק אם אתם עצמאיים. חברים, אני מצטער שאני אומר את זה, אבל זה באמת יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. בחודש האחרון כבר שמעתי אישית על לא מעט חברות שקיצצו בכ"א בתקופה זו, וממש לא מדובר רק בחברות היי-טק.

2. הכר זכויותיך

עלינו לברר מהם הזכויות שלנו, האם אנחנו זכאים לפיצויים מהמעביד שלנו? אם עבדתם מעל לשנה, התשובה היא כן. מה מגיע לנו מהביטוח הלאומי? קיצרתי לכם את התהליך, כל החומר מופיע באתר ביטוח לאומי. היעזרו גם במדריך הפיטורים שלנו.

אם אכן אתם זכאים לדמי אבטלה, אפשר בהחלט לוותר על ענייני האגו וללכת ללשכת האבטלה לחתום ולקבל את המגיע לכם מהמדינה. אתם משלמים על זה בכל חודש לא מעט כסף.

להמשך הטור..לחץ כאן וכאן.
בהצלחה חברים
יוסי. 

ספט' 23

הטור השבועי שלי הפעם מתעסק בחשבון הנפש שאנחנו עושים כמיטב המסורת היהודית לקראת תחילת השנה והימים הנוראים.
רק שהפעם לא נתמקד בעבירות בין אדם לחברו, אלא ב"עבירות" הכלכליות שלנו. :)

הטור המלא מתפרסם כאן כידוע…

את הטור השבוע אני מקדיש לראש השנה הקרב ובא, ולא כדי לדבר על איך עוברים את חגי תשרי בשלום, וגם לא על איך נכון להיערך למיתון הבא עלינו לרעה. הימים של ראש השנה ועד ליום כיפור נועדו עבורנו לחשבון נפש ולכן הפעם נעסוק בסגירת חשבון כלכלי שלנו עם עצמנו.

על המצע לדיון..ומה בדיוק קורה שם.. לחצו עלי.. נו..תלחצו..
שתהיה שנה טובה לכולנו
יוסי מלמד.
 

את המשפחה שלנו אנחנו אמורים לנהל כאילו הייתה עסק כלכלי, כלומר יש לה הוצאות, הכנסות ותזרים מזומנים מסוים. כל משפחה עם העסק שלה, באחת שני בני הזוג שכירים בהיי-טק, השניה בן הזוג עצמאי ובת הזוג בבית עם הילדים (או להפך), ובשלישית שני בני הזוג מרוויחים משכורת מינימום. על זה נאמר, כל אחד והחבילה שלו.

ההבדל בין עסק כלכלי לבין משפחה הוא שעסק אפשר לסגור, להכריז על פשיטת רגל, כמו הבנקים הגדולים בארה"ב, ולהמשיך הלאה בחיים. נכון שבני זוג יכולים להתגרש וכאילו "לסגור את העסק", אבל מה עם הילדים? והחובות? והאווירה בחיים? זה כבר יותר מסובך. זה אומר שאנחנו לא סתם צריכים לנהל את המשפחה שלנו כאילו הייתה עסק כלכלי, אלא צריכים לנהל אותה כאילו הייתה עסק כלכלי מצליח ומשגשג.

אז חברים, אני מבקש לזמן ישיבת של דירקטוריון המשפחה. ביום חמישי בשעה 19:30, אנחנו נתכנס בפינת האוכל של המשפחה ונתחיל לעבוד.

ספט' 16

מי שלא שמע על כל הבעיות עם הבנקים בארה"ב, כנראה לא קורא עיתונים/אתרי חדשות/חי בעולם שלנו :)
המשבר הזה, אחד החמורים שידע העולם מאז המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929.
אתמול נאמר "הוול-סטריט לא יחזור להיות כשהיה", לאחר שנמחקו 600 מיליארד דולר בבורסה.
המניה של חברת AIG האמריקנית ירדה היום ב-30%.
משהו לא טוב קורה כאן.

אבל מה זה אומר??? ממה זה נובע? זה משפיע עלינו הישראלים? (רמז - כן..)
כיוון שאני לא כלכלן, ולא מתמחה בכלכלה עולמית, בחרתי שוב להפעיל את הפינה שלנו "בלוג מארח" :).
אז פניתי לאסי שמייסר, אחד החברים הכי טובים שלי, הוגה דיעות, איש מחשבים מדופלם וכלכלן מיוחד.
ביקשתי מאסי שיסביר לנו את כל הבלאגן ואם אפשר, אז בעברית :) וזה מה שיצא:

המשבר הכלכלי הכי חמור בהיסטוריה האנושית או רק השני בגודלו?

מי שקצת ראה חדשות, קצת פתח אינטרנט, לא יכול לפספס את ה "חגיגה" הכלכלית מסביבנו. מה שקורה עכשיו הוא השיא של תהליך שהתחיל לפני שנה פחות או יותר, עם התפוצצות בועת הסאב-פריים. כדי להבין מה קורה כאן, ומה ההשפעה עלינו, צריך להתחיל מההתחלה – וההתחלה היא בסאב פריים.

 

אז ככה, בארץ, למי שהיה התענוג המפוקפק לקחת משכנתא לרכישת דירה, יודע שהבנק לא מוכן לתת הלוואה על יותר מ 70% מערך הדירה. כלומר, הבנק דורש שהרוכש יביא 30% מהסכום הדרוש לדירה מהבית, מכספו שלו. בנוסף, הבנק דואג מאוד לוודא שמי שלוקח את המשכנתא יכול לאורך זמן (בערך 20 שנה) להחזיר את ההלוואה. אלא שני תנאים בסיסיים בשוק המשכנתאות.

 

כאן בעצם מתחילה הבעיה - שני התנאים הבסיסיים האלה לא התקיימו בשנים האחרונות בארה"ב. בארה"ב של השנים האחרונות, אדם ללא הכנסה קבועה (או גבוהה), יכול היה לקבל משכנתא עד 95% (ולפעמים גם 100%) מערך הנכס. כלומר הוא לא נדרש להביא כסף מהבית. כמו כן, הבנקים לא בדקו יותר מדי האם הוא יוכל להחזיר את החוב לאורך השנים. תשאלו, ובצדק – "האם הם דפוקים לגמרי?" והתשובה היא לא. השיטה עבדה.

איך היא עבדה? כל עוד מחירי הדירות עלו, היה נראה כאילו מדובר על השקעה טובה, הבועה המשיכה להתפתח, ואפילו לווי הסאב פריים יוכלו למכור את הנכס, עם רווח משמעותי, להחזיר את ההלוואה וכולם יהיו שמחים.

 

אז מה בכל זאת השתבש? בשלב מסוים מחירי הנכסים הפסיקו לעלות, החלה אינפלציה, מחירי הנפט והדלק עלו, ולווי הסאב פריים לפתע לא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו. מכאן והלאה התסריט ברור.

 

זה הזמן להסביר עוד משהו בסיסי על הכלכלה העולמית. כל הכלכלה המודרנית, כל החיים as we know it, מתבססים על הנחה אחת פשוטה – שלא כולנו נרוץ בבת אחת למשוך את הכסף מהבנק. למה? כי הבנק לא באמת מחזיק את כל הכסף שהוא לכאורה מחזיק. לדוגמא, אם בחשבון הבנק שלי רשום שיש לי 10,000 ₪, אז בפועל אין לבנק את כל הסכום במזומן, אלא משהו שיותר קרוב לעשירית מהסכום – 1000 ₪. ההפרש מושקע למשל בהלוואות לאנשים אחרים או בפרויקטים אחרים. עכשיו, כל עוד לא כולם ביחד באים לדרוש את הכסף, אז הבנק מסתדר. אבל, ברגע שכולם באים בבת אחת – יש בעיה חמורה. הכסף לא באמת קיים. לבעיה הזאת קוראים "בעיית נזילות".

 

כשלקוח אחד לא מצליח להחזיר הלוואה – מילא. אבל כשעשרות אלפים מתחילים לא להחזיר את ההלוואות – וכל חוב אבוד כזה שווה כמה מאות אלפי דולרים טובים – אז מתחילה בעיה. וכשעשרות אלפים הפסיקו לשלם את המשכנתא שלהם, הבנקים החלו להיכנס לקשיי נזילות.

ומכאן והלאה זה כבר פשוט .. הבנקים הגדולים וחברות אשראי מתחילות להציג מחיקות אדירות - יותר מחצי טריליון דולר ברחבי העולם (זה מספר גדול עם 12 אפסים). המשמעות בפועל היא שחצי טריליון דולר, שהיו רשומים כנכסים של אותן חברות, פשוט נעלמו כלא היו.

וממשיכה ההידרדרות - חברות אשראי ופיננסים אחרות שמחזיקות נכסים ומניות של אותם בנקים סופגות את הנזק המשני. כמובן שכל זה מוביל לירידות חדות ביותר בבורסות ברחבי העולם, שם רק אתמול התנדפו להם 600 מיליארד דולר רק בארה"ב. מכאן הדרך למיתון כלל עולמי עולה על הכביש המהיר.

 

כ-11 בנקי השקעות נסגרו בשנה האחרונה בארה"ב. אנשים מפוטרים, לבנקים ששרדו אין כסף להלוות לאנשים ועסקים ולכן ההלוואות מתייקרות – וכל זה כמובן לא יישאר רק בגבולות ארה"ב. אם יש משהו שאף אחד כבר לא מתווכח איתו אחרי סוף השבוע האחרון, זה שהמיתון הגיע והגיע בגדול. כי כשארה"ב מתעטשת, אנחנו נהיים חולים, וכשארה"ב מוטלת לקרשים, אנחנו לא נשאר שמחים ומאושרים לאורך זמן.

 

אז איך זה משפיע עלינו? חלקים גדולים במשק כבר התחילו לחטוף. בנק פועלים כבר מחק מיליארד שקל עקב השקעות סאב פריים, והיום לאחר הקריסה בסוף השבוע הודיעו לאומי ופועלים כי הדבר יגרום להפסד של כמה מאות מיליוני שקלים כל אחד (אפשר להתנחם, לבנק שקרס בסוף השבוע יש חובות של 613 מיליארד דולר .. סיום צורם לבנק שהיה קיים 158 שנה).

מאז תחילת הירידות בבורסות איבדו קופות הגמל והפנסיה בארץ כ 30 מיליארד שקל. כן, מכספי הפנסיה שלנו. היצוא שלנו לארה"ב ואירופה יקטן עקב המיתון שם, ירידת הדולר (למרות שטובה לכאורה לשוכרי הדירות) דופקת חזק את רווחי היצואנים ותוסיפו לזה את מחירי הדלק הגבוהים ואינפלציה שהתחילה קצת להשתולל – וכל זה אומר מיתון.

 

עד כאן העובדות, ועכשיו הפרשנות – האופטימית או הפסימית (כל אחד מוזמן להתחבר למה שהוא מרגיש).
התחזית האופטימית – אנחנו סה"כ בעוד משבר. הגענו לתחתית המשבר, יהיה מיתון קליל שנה שנתיים, המשק שלנו יציב יחסית לזעזועים החיצוניים, נתגבר, הבורסה תחזור לעלות מהר מהר ונחזור לטייל בקניונים ולרכוש מכל הבא ליד.
התחזית הפסימית – עם כזה משבר העולם עוד לא התמודד. תחתית המשבר עוד לפנינו (
AIG, חברת הביטוח הגדולה בארה"ב נלחמת כרגע על חייה וביקשה הלוואה של 40 מיליארד דולר מהממשלה), המשבר בבנקים ובבורסה יעבור הלאה לעסקים הרגילים, המיתון יהיה עמוק כואב ולא ייגמר אחרי שנה שנתיים, הבורסה לא תחזור לרמות השיא כל כך מהר, אנשים יפוטרו, הקניונים יתרוקנו, חברות ייסגרו והמצב ילך וידרדר.

 

מה באמת יהיה? אף אחד לא באמת יודע, אבל לפי הלך הרוח הנוכחי, הגיע הזמן לשחק "בונקר". תתכוננו לתקופה לא פשוטה, לא קצרה ולא כל כך נעימה.

 

אסי.

אסי, תודה רבה, בשם כולנו.