הפעם חשבתי לעצמי "פסח בפתח, כדאי להקדיש לזה טור". לא? כן! פסח הוא אחד המועדים הדומיננטיים בלוח השנה העברי-ישראלי של כל אחד מאיתנו. מתכנסים כל המשפחה סביב שולחן אחד. אוכלים המון. מקריאים מההגדה. צוחקים. אוכלים עוד קצת. מתווכחים קצת על המצב הפוליטי ועל מצבו העגום של משק המים. ונחים עד לארוחה הבאה. מצות? גם הן שם.
הסיפור של פסח הוא סיפור נצחונו של עם ישראל על העבדות. הצלחנו אחרי המון שנים בניכר כשאנחנו משועבדים לעם אחר לקחת את הרגליים ולצאת ממצרים. זה היה קשה, אני ממש זוכר את זה, קמים מוקדם בבוקר, אורזים הכל, מאכילים את הילדים ויוצאים אל הדרך, וככה זה נמשך 40 שנה עד שהגענו לארץ ישראל.
בעצם מה שעמד לנגד עינהם של משה וחבריו להנהגה זה החזון המשותף. ברגע שאנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, הרבה יותר קל לנו לתכנן את הדרך כך שתשרת את המטרה שלנו.
אנחנו גם צריכים חזון כזה, ומכיוון שבעבר חודש ניסן (כן, זה החודש העברי שבו אנחנו חוגגים את פסח) היה החודש הראשון בשנה, אני מנצל את זה. החזון המשפחתי שלנו הוא המקום שאליו אנחנו צריכים לשאוף. את הדרך שלנו בחיים אנחנו צריכים לסלול לאורו של החזון המשפחתי.
איך מגדירים חזון כלכלי למשפחה? זה לא כזה מסובך חברים. אני תמיד אומר שחזון הוא החלום המציאותי שלנו. משהו שאנחנו רוצים לעצמנו שאינו קטן מדיי, אבל מצד שני גם שהוא בר-השגה. יושבים ביחד עם בני הזוג ומנסים לחשוב איך רואים את החיים במצב האידיאלי ואם אפשר להסתכל רחוק יותר אז תרימו משקפת לעוד 20 שנה. תפרגנו לעצמכם, תעצמו עיניים, תנשמו עמוק ותרשו לעצמכם לפנטז. תחלמו.
תנסו לנסח 3-4 משפטים שיהוו חזון עבורכם. זה לא פשוט לנסח את זה, זה מעין מחוייבות או חוזה שאתם יוצרים לעצמכם מול עצמכם ומול משפחתכם. עדיף שכל צד במשפחה יעשה זאת בנפרד, ואז תנסו לאחד את כל המשפטים לחזון המשפחתי שלכם. אם הילדים קצת גדולים אפשר לעשות עבודה גם איתם.
מה עושים עם החזון הזה?
• פשוט מאוד, כותבים אותו ותולים במקום בולט בבית – למשל על המקרר. החזון הוא בדיוק כמו חזון עם ישראל בעת יציאת מצרים, צריך לעמוד לנגד עינכם כל הזמן.
• העניין השני מעניין יותר, עשו רשימה של 3-4 דברים שכל אחד מבני המשפחה יכול לעשות כדי לקדם את השגת החזון הכלכלי של המשפחה.
• עשו ישיבה חודשית כדי לראות האם התקדמתם לקראת הגשמתו של החזון.
אני מדבר פה על חזון כלכלי למשפחה, אבל בהחלט אפשר לעשות זאת על כל תחום בחיינו כמו קריירה, זוגיות, בריאות וכו'.
הצבת חזון כתוב אל מול עינכם זה עניין לא פשוט ואפילו מפחיד, אבל מועיל, חכם ורציני. מהלך זה יכול לעזור לכם לעבור מעבדות לחירות כלכלית אם תעשו זאת בחכמה וברצינות. נמאס להיות משועבדים לכסף, לבנק, למינוס, לחובות – דמיינו לעצמכם את מצב החזון שלכם, אתם בפלוס בחשבון הבנק, יש חסכונות, הפנסיה מוסדרת לכם וכו' – מרגישים את החירות?
2. בפסח מקובל לקנות מתנות לחג. נסו להכין משהו בעצמכם – זה זול יותר ולפעמים כיף יותר הפעם זה מהבלוג שלי - מתנות לחג.
3. לכו לעשות קניות לחג כמה שיותר זמן לפני החג –המחירים של חלק מהמוצרים עולים לקראת החג. (למשל מחירי הבשר עולים)
4. פסח מלא באירועים במיוחד בשל ימי החופש הארוכים של תלמידי ישראל. מצאתי ברשת מספר אתרים שפרסמו את אירועי החג: עכבר העיר , אתר לגדול ו-משרד התיירות.
5. נצלו את מזג האוויר האביבי כדי לטייל – זה אחד הבילויים המשפחתיים הכי טובים שיש.
אני אוהב את פסח, הוא מסמל המון בעיני.
יש פה לא מעט משימות, אז קדימה לעבודה.
ו..לא לוותר לעצמכם.
אביב שמח.
שלכם, יוסי.
לא אעזוב אתכם מבלי לתת כמה טיפים לקראת החג הקרב ובא:
1. לקראת ראש השנה פורסם הטור השני שלי ב-nana10 על איך לעבור את החגים? כל מה שנכתב אז נכון גם לקראת פסח.
רציתי לכתוב השבוע על החיסכון הפנסיוני שלנו, אבל כל הסוגיה של המשבר הכלכלי לא מניחה את דעתי.
אתמול (יום ג') פירסם נגיד בנק ישראל את תוכניתו הכלכלית למלחמה במיתון העוטף אותנו בימים אלו. נגיד בנק ישראל הוא בעצם היועץ הכלכלי לממשלה בתחום הכלכלה ומתפקידו להיות סמכות מקצועית בתחום הכלכלי. כמו שבטח כבר שמעתם לא פעם, סטנלי פישר הוא בעל שם עולמי בתחום הכלכלי ונחשב לאחד הטובים בתחומו.
בידי נגיד בנק ישראל כלי חשוב מאוד עליו הוא שולט באופן בלעדי וזוהי הריבית במשק. בחודשים האחרונים אנחנו עדים להורדת הריבית במשק מעת לעת. משמעות הדבר היא כי אנחנו עשירים יותר. עשירים? נו טוב, זה דבר יחסי, אבל בואו נסכם על כך שפשוט יש לנו יותר כסף. למשל אם לקחנו הלוואה או משכנתא אנחנו מחזירים אותה בריבית נמוכה יותר בכל חודש או לחילופין אנחנו משלמים לבנק פחות כסף על המינוס שלנו, ובעצם כך פישר מעודד אותנו לצאת ולהמשיך לקנות בסופר או בחנויות הבגדים. אם אנחנו קונים, חנויות לא נסגרות. אם חנויות לא נסגרות יש עבודה וכו'.
ממשלת נתניהו ההולכת ומוקמת בימים אלו תצטרך להחליט על נתיב כלכלי נכון כדי להוציא אותנו מהמשבר הזה חזקים יותר מאשר נכנסו אליו. זה לא יהיה פשוט וזה גם כנראה לא יהיה בדיוק על פי תוכניתו של פישר. מה שכן, זה הולך לכאוב לכולנו. שכירים ועצמאים, נשים וגברים, מעמד עליון ותחתון, כן, זה אומר שכולנו נושפע מהמצב הכלכלי.
מי שמכיר אותי יודע שאני אופטימיסט ואני נוטה להאמין שהכל יסתדר ויהיה טוב, יחד עם זאת בתחום הכלכלי מחובתנו להיערך לנורא מכל. ועל כן אנחנו עושים היום 2 דברים – חותמים חוזה לחצי שנה ומעודדים צרכנות ישראלית.
חוזה? מה אני עורך דין? לא! אבל אחד הדברים שאני מבהיר למשפחות כשאני יושב איתם זה שהתקציב שאנחנו בונים מתאים בערך לחצי שנה, כאשר אנחנו צריכים להמשיך ולתקף אותו. בד"כ כשאנחנו רוצים לצאת מהמינוס אני מציע לעשות קיצוץ קיצוני במשך חצי שנה, ואז לראות איפה קל ואיפה קשה, מה אפשר להוסיף ואיפה צריך לקצץ עוד.
אמנם לא כולכם במינוס בחשבון הבנק, אבל בהחלט המצב היום דורש מכם להיערך למצב כלכלי בעייתי שבהחלט יכול להגיע גם אליכם הביתה. דמיינו מצב שבו באמת פוטרתם מהעבודה ולוקח יותר מדיי זמן למצוא עבודה חדשה.
עכשיו בואו נתחיל – בחצי שנה הקרובה:
1. מוותרים על קניית בגדים (יש המון בארון..תבדקו רגע!)
2. לא משדרגים אף מכשיר סלולארי (וכן, גם אני רוצה לקנות סמסונג אומניה חדש)
3. מורידים קופסת סיגריות אחת בשבוע אם אתם מעשנים.
4. נעליים? רק בעונה הבאה..
5. נשארים עם משקפי השמש של הקולקציה הקודמת.
6. לא מחליפים מוצרי חשמל סתם ככה (אפשר לדחות את קנית מסך הLCD לחדר השינה)
7. לא נוסעים לחו"ל .
8. לא נוסעים למלונות יקרים, יש אחלה בתי הארחה בקיבוצים בארץ.
9. חוזרים לאכול אוכל ביתי.
10. מחזירים עטרה ליושנה – אפשר לשחק בבית או בגינה, לראות סרט בבית עם פופקורן ועוד.
11. מחליפים למנורות חשמל חסכוניות או לפלורוסנטים.
12. וותרו על כרטיסי האשראי הרבים, השאירו רק אחד.
אני יודע שזה לכאורה נשמע נורא.
אבל זה רק לחצי שנה, זה רק כדי להתיישר, זה רק כדי לעשות בסופו של דבר טוב לכם ולבני משפחתכם.
איך מרכיבים כזו רשימה? כדאי לעשות את זה בכיף, שבו ביחד בארוחה המשפחתית ותסבירו לילדים מה המצב הכלכלי היום בעולם ושיש המון בעיות ושאתם כמשפחה רוצים להיערך למצב.
כל אחד יכין רשימה של 3 דברים שהוא יכול להצטמצם בהם למשך חצי שנה, אבל כל אחד צריך להתמקד בדברים שהם אישיים שלו (אבא לא אומר שאמא לא צריכה להסתפר יותר, זה ברור?).
ואז לעשות רשימה משפחתית משותפת של קיצוצים (חשמל, מים – כי אין לנו כנרת אחרת וכו').
חצי שנה וזהו. אח"כ בוחנים את המצב מחדש ומחליטים מה הלאה.
ואנחנו עוברים לנושא השני של היום, למרות הקיצוצים ובאופן פלא אנחנו ממשיכים לחיות ולקנות, כי ככה זה. ולכן, אני החלטתי לאור מצבם של העסקים שבסיכון, לנסות ולהקפיד לקנות רק תוצרת ישראלית.
חשבתי על זה ובאמת שזה לא מסובך לקנות פסטה תוצרת ישראל ולא תוצרת חוץ וכך גם על מאוורר, מקרר, בגדים, לאכול ברשת המבורגרים ישראלית או בפיצה מקומית.
אז קחו את זה לעצמכם כאתגר, אם כבר מוציאים כסף, בואו נוציא את זה על עצמנו ונעזור לכל בעלי העסקים.
טוב, עדיין אפאחד לא צעק עליי ככה בפגישות ייעוץ.
אבל זה עולה באופן כזה או אחר כמעט כל פעם.. "אין לנו מאיפה לקצץ, יוסי". "רוצה לראות מה יש לנו במקרר?". "טוב, תגיד לנו מה לעשות!".
אני אגב לא נשבר.. המשפטים האלה מראים שיש לנו עבודה.
אבל אולי בעצם יש עוד אלטרנטיבה? אם במשוואה שלנו יש גם הכנסות וגם הוצאות.. ואנחנו תמיד מדברים על ההוצאות, אולי אם נדבר על ההכנסות שלנו, נמצא עוד טריקים לשנות את המצב לטובתנו.
הטור השבועי שלי בנענע10 עוסק הפעם בהגדלת ההכנסה.
לא. אני לא חי בסרט ואני גם לא חושב שזה כזה פשוט להגדיל הכנסה. הרי אם זה היה פשוט, כנראה שכולנו היינו מגדילים את ההכנסה שלנו כל הזמן.
אבל אם זה חשוב לנו, אז אנחנו כנראה מוכנים לעבוד קשה לטובת העניין.
אתם מוזמנים לקרוא..להגיב..להציע עוד רעיונות ואולי אפילו ליישם משהו. (מירי - תתחילי למכור עוגות :) )
הנה שוב פעם הלינק.. לינק לינק לינק
טוב, אני מצטער, אני לא יכול שלא להצטרף לתנועה העולמית שאומרת שאנחנו מאמינים.
ואגיד בצורה קיצונית, ומקווה שתקבלו את זה בשלום, אבל אם אפרו-אמריקאי יכול להיות נשיא ארה"ב (ואני ממש בעד!),
אז בהחלט בהחלט שאנחנו יכולים לצאת מהמינוס בחשבון הבנק שלנו.
"אנחנו באמת לא מבינים איך זה יכול להיות. אנחנו נראים לך משפחה שחיה חיי מותרות?" - זה היה בערך המשפט השני שבני הזוג ישראלי ממרכז הארץ אמרו לי בפגישה שלנו שבוע שעבר. משפחת ישראלי היא משפחה מאוד טיפוסית, משפחה שחיה עם מינוס בחשבון הבנק שלה, כמו רוב המשפחות בישראל.
כולנו מכירים את החוק הבסיסי שבו אנחנו אומרים "הוצאות תמיד יהיו קטנות מהכנסות", הרי זה לא שגיליתי את אמריקה עם המשפט הזה. למרות זאת יותר, ממחצית מאזרחי ישראל מוציאים יותר ממה שהם מכניסים.
אז אמר לי דני, "מה אתה רוצה? איך אני יכול לחיות מהמשכורת הזו?". והוא צודק. זו שאלה קשה מאוד. אנחנו רוצים הרבה, אנחנו רוצים את החינוך הכי טוב לילדים שלנו, ואנחנו רוצים את הבגדים הכי טובים עבורם . ואם אין לנו משפחה אז אנחנו רוצים לחיות את החיים - לצאת, לבלות, לראות עולם. אם אנחנו זוג צעיר אנחנו רוצים את החתונה הכי טובה ואז לקנות את הבית הכי יפה והכי גדול עם הסלון הכי טוב שרק אפשר.
תוציאו את המינוס מהלקסיקון
לא לחיות במינוס
צילום : אימג`בנק/GettyImage
אמרתי לדני "אתה צודק, מהיום ובכל חודש אני אתן לך עוד 5,000 שקלים, ואז הכל יהיה בסדר". דני הסתכל עלי בשוק, חייך קלות ואמר לי "נו, אתה לא רציני". נכון שאני אדם ציני, לפחות כך טוען מי שמכיר אותי, אבל עניתי לו בפשטות "דני, אני מאוד רציני, אבל אתה מאוד לא רציני".
זה לא משנה אם אתם בעלי משפחה, רווקים, סטודנטים או אלמנים, לחיות במינוס בחשבון הבנק צריך לצאת מהלקסיקון שלכם. זה לא בריא, זה מכניס ללחץ, זה עוצר אותנו ולא מאפשר לנו להשיג את המטרות שלנו בחיים.
בכתקשורת הכלכלית פורסם השבוע על עימות בין טורקיה לבין הבנק העולמי. הראשונה טוענת כי היא לא במשבר כלכלי והבנק העולמי טוען שכן. מי צודק? כנראה שהבנק העולמי. כמו שר האוצר הטורקי, גם אנחנו קודם מכחישים – "זה רק החודש ככה, חודש הבא הכל יהיה בסדר, הנה לוקחים הלוואה אחת ויש לנו דף חלק בבנק".
זה נכון שלוקח זמן להבין שיש בעיה, ככה זה לפחות אצל רובנו, אבל כמה שנקדים להתייחס אל הבעיה הכלכלית שלנו, ככה נקדים לסיים את הטיפול בה וכך זה יהיה פחות כואב.
אז איך נזהה שאנחנו בבעיה?
בחנו איפה אתם עומדים אל מול הסעיפים הבאים:
1. האם אתם תמיד במינוס בחשבון הבנק שלכם
2. האם אתם מחזיקים יותר מחשבון בנק אחד ומנסים לשחק עם המסגרות של החשבונות השונים
3. לקחתם הלוואה כדי לאפס את המינוס ולהתחיל מחדש ואתם שוב במינוס
4. אתם לא מצליחים לחסוך לשום דבר, הכסף "נעלם" לכם
5. כשחמי, פקיד הבנק שלכם מתקשר, אתם לא עונים ומתחילים להזיע
6. אין לכם מושג מה מצב חשבון הבנק שלכם או על כמה עומד המינוס היום
7. אתם לא יודעים על מה וכמה אתם מוציאים בחודש
אז אם אתם מזדהים עם אחת השאלות שהוזכרו פה, נורה אדומה צריכה להתחיל להבהב לכם בראש. לכן, חברים - חייבים לעשות משהו בנידון.
לא שמתם לב בטח, אבל עבר לו שבוע מאז הטור הראשון שלי התפרסם בנענע10, ופתאום הגיח לו הטור השני אל העולם.
אז הנה תקצירון, וכמובן שאתם מוזמנים להכנס ולקרוא בנענע10 את המשך הטור - בשביל זה תקישו כאן.
חגי תשרי עוד רגע כאן: מעט ימי עבודה, יותר מדי ארוחות משפחתיות ורוב המדינה בכלל בטורקיה. אפשר לדון בהרבה נושאים לקראת החגים, כמו למשל: איך לא להשמין, איך לשרוד את המפגשים המשפחתיים, איך להתמודד עם הצד שלה (או שלו) של המשפחה, ועוד, אבל הפעם נדבר על איך לשרוד את החגים מבלי להתרושש.
איך? הנה מתכון בן שבעה חלקים שיכול להקל במאות שקלים למשפחה על ההוצאות לחג:
1. הערכו תקציבית לחודש הזה
בכל שנה זה מפתיע מחדש: תקופת חגי תשרי מגיעה אלינו בכל שנה בסביבות ספטמבר-אוקטובר לפי ספירת הגויים, וברור שההוצאות בחודש כזה לא יהיו רגילות. האתגר הוא לא להמשיך ולהוציא את אותו סכום הכסף, אלא פשוט להגיע מוכנים לתקופת החגים - כאשר אנחנו יודעים כמה אנחנו מוציאים יותר מהרגיל ועל מה. כדי לעשות זאת עלינו להקצות כסף לטובת החגים בקטגוריות שונות: מסיבות, מתנות, חגיגות, נופש, ילדים וכו'.
מאיפה הכסף הזה מגיע? אופציה אחת לדוגמא, היא לא לחסוך החודש את כמות הכסף הרגילה, אלא חצי מכך. אפשרות נוספת שתוכלו לקחת בחשבון היא להתחיל להניח בצד 300-400 שקלים לטובת חגיגות ראש השנה וסוכות, כבר מחודש מאי. עוד רעיון שכדאי לשקול הוא, לחסוך בכל בחודש מחודשי השנה 100 שקלים עד לחגים: בהחלט אפשרי.
שיטות החיסכון מגוונות ורבות, אבל המסר המשמעותי כאן הוא לתכנן את התקציב של החודש הזה. כלומר עליכם להחליט מראש כמה כסף אתם עתידים להוציא על אירועי החג.
2. מתנות תוצרת בית
איפשהו בשנים האחרונות, איבדנו את הפרופורציות בכל הקשור למתנות-חג. אתם פשוט חייבים לקנות להורים שלו, להורים שלה, לדודה שמארחת את החג הראשון, לחברים שמארחים את החג השני, לסבתא שאצלה נאכל ארוחה מפסקת (וכמובן שאין כמו האוכל של סבתא), והרשימה עוד ארוכה.
אז הולכים לחנות למתנות לבית ומוציאים מאות שקלים על חמסה, קערה, סט מצעים וקומקום חשמלי. למה בעצם? לא חבל על הכסף? האם העובדה שאנחנו מוציאים כסף רב יותר על מתנות מחירים שאנחנו אוהבים יותר?
חכמינו אמרו "העיקר הכוונה" - והם צדקו (בגלל זה הם נקראים "חכמנו", לא?). אפשר להכין מתנות בבית, יחד עם כל המשפחה. זה נחמד, מצחיק, ובאמת ניתן מכל הלב. בתור התחלה, תוכלו למצוא בבלוג שלי כמה רעיונות למתנות home made, לראש השנה הקרב ובא. לא תאמינו, אבל אפשר בהחלט לחסוך כאן למעלה מ-50% מההוצאות הרגילות.
אז קדימה, תשקיעו שעה משפחתית של כיף, ותכינו עוגיות בצנצנת מעוצבת על ידכם, תמונה משפחתית במסגרת או איזה עציץ חמוד.
בתקופה האחרונה ישנה התעוררות מחודשת של פרסומות לכרטיסי אשראי כמו more של ישראכרט, מולטי של לאומי קארד ואקטיב של ויזה כ.א.ל.
כרטיסי האשראי האלה אמורים לעזור לנו לנהל את תקציב המשפחה שלנו כמו שצריך, כך לפחות טוענות חברות האשראי.
"אתם תקבעו את גובה ההחזר החודשי שאתם משלמים" נשמע חלומי, לא?
אז שניה לפני שנבין מה הם באמת רוצים מאיתנו באמת ולמה הם טובי לב אלינו פתאום, אני רוצה להתעכב לשניה קלה על המונח אשראי, וכדי לא להכביד הבאתי הסברון מתוך ויקיפדיה:
" אשראי בכלכלה ובכספים הוא כינוי להלוואה הניתנת לאדם או לחברה על–ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קצר (לרוב, כחודש) או לשיעורין ("קרדיט") במהלך מספר חודשים"
לצורך העניין, כשאנחנו לוקחים הלוואה כלשהי, כלומר מקבלים אשראי, אנחנו בעצם מגדילים את המינוס שלנו.
אם הייתי במינוס בבנק של 10,000 ש"ח, ולקחתי הלוואה של 20,000 ש"ח -> אני לא בפלוס 10,000 ש"ח.
אני במינוס 10,000 + חוב של 20,000, כלומר 30,000 ש"ח.
על החוב שלנו לבנק או לחברת האשראי יש ריבית, ובעצם ככה הבנק/חברת האשראי מרוויחים ממתן ההלוואה.
בואו נחזור לעניינינו, הפרסומות של חברות האשראי דיי הרגיזו אותי לאחרונה, והשיא היה דווקא בפרסומות של ויזה כ.א.ל שבחרו להציג את עצמם כמי שרוצה לעזור לנו לצאת מהמינוס. בפרסומת שלהם מלמדים אותנו החבר'ה מכ.א.ל קודם כל לזרוק את כל מה שאנחנו לא צריכים ואז לקנות רק את מה שצריכים, וזאת כמובן בעזרת כרטיסי אשראי.
אז בואו נעשה סדר קצת בנושא כרטיסי האשראי המיוחדים שמציעות לנו חברות האשראי - מולטי, מור ואקטיב. הרעיון המשותף לשלושתם הוא שאנחנו יכולים לקנות לפי המסגרת שניתנה לנו, אך לבחור לשלם החודש רק חלק מהקניות שלנו, בהתאם לכסף שיש לנו בבנק עכשיו. אנחנו סה"כ צריכים להודיע לחברת האשראי בכמה לחייב את חשבון הבנק שלנו. היתרה שיש לנו מהקניות שלא חוייבו עוברת לחודש הבא וחברת האשראי גובה עליה ריבית מאיתנו.
אז מה אנחנו מקבלים?
1. מסגרת אשראי חוץ בנקאית נוספת - או בעברית את היכולת להכנס למינוס גדול יותר ולחובות גדולים יותר.
חוץ בנקאי -> כלומר אין קשר בין המסגרת שהבנק (היכולת להיות במינוס) נותן לי לבין מה שחברת האשראי נותנת לי.
בבנק לא סופרים את זה… (אלא אם הבנק הוא הבעלים של הכרטיס, כמו לאומי ולאומי קארד)
זה כמובן יתרון למי שרוצה להסתיר מהבנק שלו את החובות הנוספים..
2. אני צריך להודיע בכמה אני רוצה שיחייבו אותי, על היתרה אני כמובן משלם ריבית, הרי זו הלוואה לכל דבר, זוכרים?
למשל בכרטיס מור, אם אני לא מודיע על הסכום, יחייבו אותי בסכום מינימלי של 5% מהמסגרת שלי או 150 ש"ח הגדול
מבינהם. השאר ירד בעתיד..
במקרה של כרטיס האקטיב של ויזה כ.א.ל, אנחנו נשלם להם על פי השימוש בכרטיס סכום מינימלי לפי טבלה מוגדרת - למשל אם קניתי עד 5,000 ש"ח - אשלם סכום מינמילי של 200 ש"ח בחודש שלא בחרתי סכום לתשלום.
3. אנחנו מקבלים "מתנה" ימי אשראי חינם, כ-20 ימים במור וכ-47 באקטיב למשל. כלומר על הכסף שיושב בצד 20 יום, לא נשלם ריבית.. מה זה באמת נותן לנו? כלום. אנחנו סה"כ מרוויחים כמה ימים ספורים בלי שייקחו מאיתנו עוד כסף..
העניין הוא שזה דיי קל, אני יכול להחליט שאני משלם 1000 ש"ח בחודש, הרי זה סכום שאני יכול להתמודד איתו.
וקניות לעשות ב-5,000 ש"ח, כלומר 4,000 ש"ח שאין לי !
יפה מצידן של חברות האשראי לתת לי מתנה נפלאה כל כך. אגב את גובה הריבית הן לא טורחות לציין באתרים שלהם.
שאני אפקיר אתכם ככה? ללא מידע? שליחנו המסור (אני!) יצא לברר ולנסות להוציא את הכרטיסים בחברות האשראי.
להלן המסקנות:
1. יש תחרות גדולה בשוק, אז המדד המעניין היה דווקא איכות השירות שקיבלתי, והנה הוא לפניכם:
השירות הטוב ביותר שקיבלתי היה מלאומי קארד, הבעלים של מולטי. בשיחת טלפון קצרה קיבלתי את כל הפרטים שאני צריך לקבל ואושר לי הכרטיס.
בויזה כ.א.ל אתה פותח פניה והם חוזרים אליך תוך 4 ימים, זה זמן ההמתנה הגדול ביותר מכל החברות שניסו לתת מענה מהיר ככל הניתן. הסיבה אתם שואלים? יש לחץ מטורף על הלוואות וכרטיסי אשראי מסוג Active. טריק שיווקי? שקר כלשהו? לא יודע..
ישראכרט דרשו ממנו להעביר דו"ח עובר ושב של חשבון הבנק שלי, לא היה לי כח כמובן ללכת ולמצוא פקס, אז הבחורצ'יק מהשיחה של היום נתן לי טווח ריביות כדי שאראה אם זה מתאים לי באופן כללי. אבל קשה קשה היה לקבל מידע..
2. הריבית שאנחנו משלמים על אותו כסף שעובד מחודש לחודש מאוד גבוהה, זה כמובן תלוי בהכנסות שלכם, וזה משתנה בכל הכרטיסים בהתאם למדדים שונים שהם אוספים עלינו. אני דיווחתי על משכורת של 6500 ש"ח בערך, כדי ללכת על הממוצע הסביר.
Active - ריבית קבועה של 15.5% שנתי. בשיחת קליטה בויזה היו חמודים אליי מאוד ואמרו לי ואני מצטט "זה כרטיס מעולה למי שיודע להשתמש בו…" קחו את זה בחשבון חברים.
Multi - ריבית פריים (הריבית שנקבעת על ידי בנק ישראל)+ 12.5% (פריים כיום עומד על 5.75%) כלומר סה"כ 18.25%. אפשרי לקבל - חצי אחוז הנחה בריבית אם מוותרים על כל העניין של הנקודות..
more - פריים + 2.85 עד 9% תלוי במסגרת. כנראה שהייתי מקבל את הפריים + 9%, כלומר סה"כ 14.75%.
כדי לסגור את הנקודה, אם לקחתי הלוואה של 1,000 שח לשנה אחת, אז אחזיר לויזה 1155 ש"ח, לישראכרט - 1147.5 ש"ח, ללאומי קארד - 1182.5 ש"ח . לא חבל על הכסף? בואו נראה מה עוד אפשר לעשות עם זה…הלכנו לבנק..
3. לא הצלחתי להתאפק, התקשרתי לבנק שלי, וביקשתי הלוואה של 50 אש"ח ל-5 שנים - יודעים כמה הריבית עליה?
פריים + 4%, כלומר 9.75% , והריבית שמוגדרת על מסגרת האשראי בבנק שלי (כלומר היכולת להיות במינוס בבנק) היא פריים + 7.42%, כלומר 13.17% ב-8,000 ש"ח הראשונים.
פה כבר יש הבדלים משמעותיים אל מול חברות האשראי, הריבית על ההלוואה נמוכה משמעותית כמעט ב-50% מזו של לאומי קארד. שמתם לב?
4. נקודה אחרונה ושולית, בכל הכרטיסים יש עמלה כללית על הכרטיס וכל חברה מספקת הנחות על העמלה הזו בהתאם לשימוש שלכם בכרטיס.
טוב, לסיכום העניין, כמו שאתם רואים הריביות שאתם משלמים על האשראי במקרה הזה הן גבוהות מאוד,
הרבה יותר מפתרון הלוואות והמינוס בחשבון הבנק שלכם.
אנחנו נוטים ללכת לפתרון של אשראי חוץ בנקאי כשהבנק מתחיל לעשות לנו פרצופים על המצב.
אז קחו שניה, תנשמו עד 10, תפסיקו להעלב מהבנק שלכם, וקחו את עצמכם בידיים.
להכנס לעוד חובות רק למישהו אחר, זה לא הפתרון הנכון.
אם אתם במצב שכזה, זה הזמן לחתוך באופן גס בהוצאות שלכם, כדי לא להכנס לסחרור כלכלי שקשה יותר לצאת ממנו.
אני מקווה שהפוסט הזה חשף קצת את האמת על העניין, ואנחנו עוד נשוב ונדבר על שימוש נכון בכרטיסי אשראי.
תודה לכתבנו..תודה לכם ותודה לכל מי שתמך בפוסט הזה מאחורי הקלעים לאורך השבוע שהוא נכתב.
עכשיו תורכם, קדימה..להגיב.
בהצלחה.
יוסי.
הנה הפרסומות..אפשר להנות מהן, כי באמת הן משעשעות, אבל זה הכל.. חברים - לא להתקשר!
מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם אופטימי באופן כללי. אבל איך אומרים.. "עם אופטימיות לא הולכים למכולת!"
עכשיו תשאלו את עצמכם לרגע, מה קורה אם מפטרים אותי עכשיו? כמה זמן אני יכול לחיות באותה רמת החיים שיש לי היום מבלי לעבוד?
חשוב מאוד שנדע כמה אוויר לנשימה יש לנו או בעברית, כמה כסף יש לנו בצד לטובת מקרה כזה.
ביום שישי, 1/8, פורסם טור של דפנה מאור בדה-מרקר על כך שעל פי סקר בבריטניה אנשים נמצאים מרחק של 11 יום בלבד מחורבן פיננסי אם יאבדו את מקום עבודתם.
יש כאלה שיאשימו את חברות האשראי והממשלה וגם אולי את הבוס מלמעלה..אבל בואו נעזוב את זה לרגע, כי הרי אף אחד מהם לא יתן לנו עוד קצת כסף בשביל לחיות בכבוד.
אז מה עושים כדי לא להגיע למצב הזה? אני חשבתי על כמה דברים..
1. לדעת ולהבין שמצב כזה יכול לקרות.
הסטארט-אפ לא הצליח לגייס מספיק כסף ואין ברירה אלא להפרד.. (קרה לי פעם אחת)
העליית במחירי הדלק מובילה את החברות לצמצם בכ"א, כן, אני יודע שיש עוד סיבות וגם צניחת הדולר ועוד..
חשוב להבין ולהכיר במצב שבו אני מפוטר מהעבודה שלי, נאלץ להתפטר, בוחר להתפטר או לסגור את העסק אם אתם עצמאיים.
חברים, אני מצטער שאני אומר את זה, אבל זה באמת יכול לקרות לכל אחד מאיתנו..
2. צריך להגדיר מהי רמת החיים שאני רוצה לשמר לעצמי במידה ולא אעבוד למשל 3 חודשים.
דבר ראשון שצריך לעשות זה למה אני מחוייב: למשל:
שכר דירה/משכנתא, התחייבות בתשלומים לחברה הסלולרית שלי, קניתי בתשלומים מע' קולנוע הביתה,
ארנונה וחשמל וכו'.
את הכסף הזה אנחנו חייבים לספק בכל חודש, אחרת יחזירו לנו את המשכנתא (שזה כאמור לא טוב) או בעל הדירה יתחיל להתרגז..(וזה ממש לא טוב). כמה יצא לכם? נניח שיצא 5,000 ש"ח.
עכשיו כמה עוד אני צריך בשביל לחיות בכבוד? אני צריך מזון, אני כל מוצ"ש הולך לסרט (כבר סיפרתי את זה),
ופעם בשבוע לפאב.
האם אני מוותר על משהו? כן..על הפאב. אז אני צריך עוד 2500 ש"ח בחודש.
סה"כ 7,500 ש"ח.
כמה אנחנו צריכים לשים בצד בשביל לשרוד 3 חודשים בלי עבודה? 22,500 ש"ח.
3. לבחור מהם שכבות השומן שלי בחיי, כדי שנוכל לקצץ אותם במיידי אם נפוטר.
יש לכם מנוי לבלייזר? לטעם האוכל? או משהו כזה? קוראים דה-מרקר? יש את הכל גם באתר האינטרנט שלהם..
פוטרתם? קדימה..להוריד את השומן, ולחיות קצת יותר בצמצום. אבל כמה שיותר מהר!
אנשים נוטים להגיד שהכל יסתדר ויהיה בסדר, אבל אי אפשר לדעת. בואו נניח שהכל יהיה לא בסדר, רק לרגע אחד. חבל על כל דקה. כשהכל יהיה בסדר, נחזיר את המנוי לחדר כושר ולבלייזר וגם נחזור לקנות בגדים.
איך יודעים מה זה שכבת שומן? שואלים שאלה פשוטה יחסית.. "האם זה הכרחי לי באמת לחיי כרגע, או לא?"
חשוב לציין שוב, שזה לא וויתור לתמיד..זה רק לתקופה הקרובה.
אז אפשר לוותר על קינמונים, עיתונים, אולי לא צריך את כל חבילות הכבלים שיש, אפשר להזמין בפאב רק בירה בלי אוכל..
הבנתם את הפואנטה, נכון?
4. לשים כל חודש כסף בצד לטובת מצב החירום.
על זה אומרים, ה-50 אש"ח הראשונים, לשים בצד ולא לגעת!!! אלא במקרה חירום.
זה לא פרקטי לחסוך רק לטובת מקרה חירום, אבל אפשר לשים כל חודש 10% מהנטו שלכם בצד לטובת הגרוע מכל.
זה חשוב, כי הרגע הזה יגיע בדיוק כשלא תצפו לו. כה אמר מרפי.
אז נניח שאתם הולכים לקנות דירה..לא לשים את כל הכסף שם..תוודאו שנשארו כ-50 אש"ח בצד, זו הרשת בטחון שלכם.
דבר אחרון.. מה אתם משוטטים באינטרנט עכשיו ???? קומו וצאו לחפש עבודה.
מה אתם חושבים?
איך תתמודדו עם פיטורין?
אתם ערוכים למצב הזה?
יש לכם עוד טיפים?
הרבה אנשים שיוצא לי לדבר איתם או לייעץ להם בהקשר הכלכלי, טוענים שאין להם כסף.
כשמסתכלים באופן אובייקטיבי על הנתונים מגלים שיש להם משכורת מכובדת, לפעמים אפילו מעל הממוצע במשק.
אז מה הבעיה בעצם?
אנחנו מקבלים משכורת, מוציאים את הכסף שאנחנו רוצים להוציא על שלל דברים כמו: בגדים (והרבה!), אוכל, שכר דירה, פגישות עם חברים, קצת תרבות, ילדים במידה ויש.. ועוד ופתאום מגלים שאנחנו במינוס שהולך וגדל מחודש לחודש.
במצב כזה באמת אין לנו כסף, כי המשכורת לא מספיקה אף פעם למה שאנחנו רוצים לעצמנו. וכמו שאמרנו בפוסט הקודם הדלק עלה ב-12% בשנה האחרונה, והאורז עולה כבר 14 ש"ח לקילו, ומחירי החשמל עולים ב- 5% ממש עכשיו. נחשו מי לא עולה? נכון!! המשכורת.
הדרך הנכונה להתנהל היא בניית תקציב משפחתי או אישי.
התקציב לא נקבע לפי הרצונות שלנו בלבד, אלא שילוב של הרצונות והכסף שיש לנו בפועל כשיש כלל אחד בלבד שלאורו אנחנו עובדים:
הוצאות < הכנסות
כן, כן, משפט שכל אחד יודע להגיד, כי יש בזה המון היגיון. לא נוציא יותר ממה שאנחנו מכניסים.
אז אנחנו יודעים מהי המשכורת שלנו ומפה אנחנו צריכים לגזור אחורנית. ענו על השאלות הבאות:
1. מהי המשכורת שלי? ________________
2. כמה כסף אני רוצה לחסוך באופן חודשי או
כמה כסף אני צריך להחזיר באופן חודשי (הלוואות וכו')? ___________
3. כמה כסף נשאר לי אחרי החסכון/החזר החובות? _______________
התשובה לשאלה 3, היא בעצם התקציב שלכם לחודש הקרוב.
וזה הכסף שיש לכם.
את הכסף הזה אנחנו צריכים לחלק בין כל סעיפי התקציב שלנו: מגורים, ביגוד, השכלה, מזון ועוד..
אז קדימה, יש לכם קצת עבודה לעשות, לא?
זה השלב הראשון בדרך להתנהלות נכונה יותר..
אשמח לשמוע תגובות, או יותר נכון לקרוא אותן.
וכמובן אתם מוזמנים להפיץ את הפוסט הזה..רחוק רחוק..לכל מי שקורא מימין לשמאל.
