טוב עוד לפני שהתחלתי לכתוב את הטור השבועי שלי בנענע10, כתבתי כאן בבלוג פוסט על כרטיסי האשראי המתגלגלים של חברות האשראי. עכשיו בעידן המשבר הכלכלי החברות דואגות להציג את זה כפתרון המושלם לכל צרותיכם!!
כמובן שזה רחוק מלהיות נכון.. :)

כנסו וקיראו.. שבת שלום,
יוסי.

נ.ב - פוסט זה נכתב מלפטופ בזמן טיול חברים במושב רמות ברמת הגולן בכפר נופש מדהים.
רמת הגולן מדהימה בימים אלו במיוחד בזמן הסופה הגשומה בסופ"ש הזה.
אתם מוזמנים.

אז דיי! הנה הטור..

כרטיסי האשראי more של ישראכרט, מולטי של לאומי קארד ואקטיב של ויזה כ.א.ל. - פתרון קסמים או רק מגדילים את האוברדרפט?

גבירותיי ורבותיי, תכירו את כרטיסי האשראי - more של ישראכרט, מולטי של לאומי קארד ואקטיב של ויזה כ.א.ל.

כל חברות האשראי משווקות את הכרטיסים האלה כמענה לבעיה שלנו, המזומנים.
אין לכם כסף? תחליטו כמה אתם מוכנים לשלם בחודש, וזה מה שיהיה.

האם אתם יודעים כמה ריבית אתם משלמים על המינוס שלכם בבנק? כמה אתם משלמים ריבית על הלוואה? רוב האנשים שיצא לי לשוחח איתם על הנושא, אינם יודעים את התשובות לעניין זה, וחבל. בעצם זה המחיר שאנחנו משלמים על ההלוואה שאנחנו לוקחים – חשוב, לא?

היי אמיגוס,
הסתיו כבר כאן, החגים מסתיימים עוד רגע קט (יש אלוהים!), וזה אומר שהשנה האקדמית בפתח.

הטור השבועי הפעם עוסק בטיפים להישרדות בשנה האקדמית, אתם כמובן מוזמנים להגיב, ולהוסיף טיפים משלכם.

שנה אקדמית בישראל עולה לסטודנט כ-35 אלף שקלים בממוצע וכוללת שכר לימוד, הוצאות לימודים כמו צילומים, אוכל ועוד. לא מעט כסף למישהו שרק חזר מהטיול בדרום אמריקה. מה שקורה לרוב זה שסטודנטים רבים נכנסים לחובות, לוקחים הלוואות, מנסים לשרוד עם עבודות מזדמנות, וזה כמובן לא עוזר כל כך לאווירת הלימודים.

כדי שתעברו את השנה האקדמית ריכזנו עבורכם 12 עצות, שיקלו לכם קצת על הכיס.

  1. הוצאות קטנות מהכנסות

לא משנה מה, חייבים להקפיד על הוצאות קטנות מההכנסות. גם אם זה אומר שערב אחד נישאר בבית ולא נצא עם החבר'ה. חשוב מאוד להתנהל כלכלית ולא לזרום כלכלית. תכננו היטב את התקציב שלכם.

2. מקסימום הכנסות

המטרה היא להגיע להכנסה הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים להכניס במקביל ללימודים שלנו. חפשו את העבודה שתכניס לכם משכורת גבוהה ככל הניתן ושעדיין תהנו ממנה. בנוסף שקלו לתת בזמנכם החופשי שיעורי עזר לתלמידי תיכון או ביה"ס היסודי, זה יכול להכניס לכם עוד כ-1,000 שקלים בחודש.

3. מינימום הוצאות

כמובן שננסה להקטין את ההוצאות שלנו למינימום האפשרי. לא לגור במרכז תל אביב, לנסות להישאר לגור אצל ההורים לפחות בתקופת הלימודים הראשונה, הידועה כלחוצה יותר. חשבתם לגור במעונות?

בתקופה האחרונה ישנה התעוררות מחודשת של פרסומות לכרטיסי אשראי כמו more של ישראכרט, מולטי של לאומי קארד ואקטיב של ויזה כ.א.ל.

כרטיסי האשראי האלה אמורים לעזור לנו לנהל את תקציב המשפחה שלנו כמו שצריך, כך לפחות טוענות חברות האשראי.
"אתם תקבעו את גובה ההחזר החודשי שאתם משלמים" נשמע חלומי, לא?

אז שניה לפני שנבין מה הם באמת רוצים מאיתנו באמת ולמה הם טובי לב אלינו פתאום, אני רוצה להתעכב לשניה קלה על המונח אשראי, וכדי לא להכביד הבאתי הסברון מתוך ויקיפדיה:

" אשראי בכלכלה ובכספים הוא כינוי להלוואה הניתנת לאדם או לחברה על–ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קצר (לרוב, כחודש) או לשיעורין ("קרדיט") במהלך מספר חודשים"

לצורך העניין, כשאנחנו לוקחים הלוואה כלשהי, כלומר מקבלים אשראי, אנחנו בעצם מגדילים את המינוס שלנו.
אם הייתי במינוס בבנק של 10,000 ש"ח, ולקחתי הלוואה של 20,000 ש"ח -> אני לא בפלוס 10,000 ש"ח.
אני במינוס 10,000 + חוב של 20,000, כלומר 30,000 ש"ח.
על החוב שלנו לבנק או לחברת האשראי יש ריבית, ובעצם ככה הבנק/חברת האשראי מרוויחים ממתן ההלוואה.

בואו נחזור לעניינינו, הפרסומות של חברות האשראי דיי הרגיזו אותי לאחרונה, והשיא היה דווקא בפרסומות של ויזה כ.א.ל שבחרו להציג את עצמם כמי שרוצה לעזור לנו לצאת מהמינוס. בפרסומת שלהם מלמדים אותנו החבר'ה מכ.א.ל קודם כל לזרוק את כל מה שאנחנו לא צריכים ואז לקנות רק את מה שצריכים, וזאת כמובן בעזרת כרטיסי אשראי.

אז בואו נעשה סדר קצת בנושא כרטיסי האשראי המיוחדים שמציעות לנו חברות האשראי - מולטי, מור ואקטיב.
הרעיון המשותף לשלושתם הוא שאנחנו יכולים לקנות לפי המסגרת שניתנה לנו, אך לבחור לשלם החודש רק חלק מהקניות שלנו, בהתאם לכסף שיש לנו בבנק עכשיו. אנחנו סה"כ צריכים להודיע לחברת האשראי בכמה לחייב את חשבון הבנק שלנו. היתרה שיש לנו מהקניות שלא חוייבו עוברת לחודש הבא וחברת האשראי גובה עליה ריבית מאיתנו.

אז מה אנחנו מקבלים?

1. מסגרת אשראי חוץ בנקאית נוספת - או בעברית את היכולת להכנס למינוס גדול יותר ולחובות גדולים יותר.
חוץ בנקאי -> כלומר אין קשר בין המסגרת שהבנק (היכולת להיות במינוס) נותן לי לבין מה שחברת האשראי נותנת לי.
בבנק לא סופרים את זה… (אלא אם הבנק הוא הבעלים של הכרטיס, כמו לאומי ולאומי קארד)
זה כמובן יתרון למי שרוצה להסתיר מהבנק שלו את החובות הנוספים..

2. אני צריך להודיע בכמה אני רוצה שיחייבו אותי, על היתרה אני כמובן משלם ריבית, הרי זו הלוואה לכל דבר, זוכרים?
למשל בכרטיס מור, אם אני לא מודיע על הסכום, יחייבו אותי בסכום מינימלי של 5% מהמסגרת שלי או 150 ש"ח הגדול
מבינהם. השאר ירד בעתיד..
במקרה של כרטיס האקטיב של ויזה כ.א.ל, אנחנו נשלם להם על פי השימוש בכרטיס סכום מינימלי לפי טבלה מוגדרת - למשל אם קניתי עד 5,000 ש"ח - אשלם סכום מינמילי של 200 ש"ח בחודש שלא בחרתי סכום לתשלום.

3. אנחנו מקבלים "מתנה" ימי אשראי חינם, כ-20 ימים במור וכ-47 באקטיב למשל. כלומר על הכסף שיושב בצד 20 יום, לא נשלם ריבית.. מה זה באמת נותן לנו? כלום. אנחנו סה"כ מרוויחים כמה ימים ספורים בלי שייקחו מאיתנו עוד כסף..

העניין הוא שזה דיי קל, אני יכול להחליט שאני משלם 1000 ש"ח בחודש, הרי זה סכום שאני יכול להתמודד איתו.
וקניות לעשות ב-5,000 ש"ח, כלומר 4,000 ש"ח שאין לי !

יפה מצידן של חברות האשראי לתת לי מתנה נפלאה כל כך. אגב את גובה הריבית הן לא טורחות לציין באתרים שלהם.

שאני אפקיר אתכם ככה? ללא מידע? שליחנו המסור (אני!) יצא לברר ולנסות להוציא את הכרטיסים בחברות האשראי.
להלן המסקנות:

1. יש תחרות גדולה בשוק, אז המדד המעניין היה דווקא איכות השירות שקיבלתי, והנה הוא לפניכם:

• השירות הטוב ביותר שקיבלתי היה מלאומי קארד, הבעלים של מולטי. בשיחת טלפון קצרה קיבלתי את כל הפרטים שאני צריך לקבל ואושר לי הכרטיס.
• בויזה כ.א.ל אתה פותח פניה והם חוזרים אליך תוך 4 ימים, זה זמן ההמתנה הגדול ביותר מכל החברות שניסו לתת מענה מהיר ככל הניתן. הסיבה אתם שואלים? יש לחץ מטורף על הלוואות וכרטיסי אשראי מסוג Active. טריק שיווקי? שקר כלשהו? לא יודע..
• ישראכרט דרשו ממנו להעביר דו"ח עובר ושב של חשבון הבנק שלי, לא היה לי כח כמובן ללכת ולמצוא פקס, אז הבחורצ'יק מהשיחה של היום נתן לי טווח ריביות כדי שאראה אם זה מתאים לי באופן כללי. אבל קשה קשה היה לקבל מידע..

2. הריבית שאנחנו משלמים על אותו כסף שעובד מחודש לחודש מאוד גבוהה, זה כמובן תלוי בהכנסות שלכם, וזה משתנה בכל הכרטיסים בהתאם למדדים שונים שהם אוספים עלינו. אני דיווחתי על משכורת של 6500 ש"ח בערך, כדי ללכת על הממוצע הסביר.

• Active - ריבית קבועה של 15.5% שנתי. בשיחת קליטה בויזה היו חמודים אליי מאוד ואמרו לי ואני מצטט "זה כרטיס מעולה למי שיודע להשתמש בו…" קחו את זה בחשבון חברים.
• Multi - ריבית פריים (הריבית שנקבעת על ידי בנק ישראל)+ 12.5% (פריים כיום עומד על 5.75%) כלומר סה"כ 18.25%. אפשרי לקבל - חצי אחוז הנחה בריבית אם מוותרים על כל העניין של הנקודות..
• more - פריים + 2.85 עד 9% תלוי במסגרת. כנראה שהייתי מקבל את הפריים + 9%, כלומר סה"כ 14.75%.

כדי לסגור את הנקודה, אם לקחתי הלוואה של 1,000 שח לשנה אחת, אז אחזיר לויזה 1155 ש"ח, לישראכרט - 1147.5 ש"ח, ללאומי קארד - 1182.5 ש"ח . לא חבל על הכסף? בואו נראה מה עוד אפשר לעשות עם זה…הלכנו לבנק..

3. לא הצלחתי להתאפק, התקשרתי לבנק שלי, וביקשתי הלוואה של 50 אש"ח ל-5 שנים - יודעים כמה הריבית עליה?
פריים + 4%, כלומר 9.75% , והריבית שמוגדרת על מסגרת האשראי בבנק שלי (כלומר היכולת להיות במינוס בבנק) היא פריים + 7.42%, כלומר 13.17% ב-8,000 ש"ח הראשונים.
פה כבר יש הבדלים משמעותיים אל מול חברות האשראי, הריבית על ההלוואה נמוכה משמעותית כמעט ב-50% מזו של לאומי קארד. שמתם לב?

4. נקודה אחרונה ושולית, בכל הכרטיסים יש עמלה כללית על הכרטיס וכל חברה מספקת הנחות על העמלה הזו בהתאם לשימוש שלכם בכרטיס.

טוב, לסיכום העניין, כמו שאתם רואים הריביות שאתם משלמים על האשראי במקרה הזה הן גבוהות מאוד,
הרבה יותר מפתרון הלוואות והמינוס בחשבון הבנק שלכם.
אנחנו נוטים ללכת לפתרון של אשראי חוץ בנקאי כשהבנק מתחיל לעשות לנו פרצופים על המצב.

אז קחו שניה, תנשמו עד 10, תפסיקו להעלב מהבנק שלכם, וקחו את עצמכם בידיים.
להכנס לעוד חובות רק למישהו אחר, זה לא הפתרון הנכון.
אם אתם במצב שכזה, זה הזמן לחתוך באופן גס בהוצאות שלכם, כדי לא להכנס לסחרור כלכלי שקשה יותר לצאת ממנו.

אני מקווה שהפוסט הזה חשף קצת את האמת על העניין, ואנחנו עוד נשוב ונדבר על שימוש נכון בכרטיסי אשראי.

תודה לכתבנו..תודה לכם ותודה לכל מי שתמך בפוסט הזה מאחורי הקלעים לאורך השבוע שהוא נכתב.

עכשיו תורכם, קדימה..להגיב.
בהצלחה.
יוסי.

הנה הפרסומות..אפשר להנות מהן, כי באמת הן משעשעות, אבל זה הכל.. חברים - לא להתקשר!