חברים יקרים,
השבוע בטור שלי בנענע10 החלטתי לכתוב על חנוכה.

הטור עוסק בטכניקה לעבור את החג בשלום מבחינה כלכלית.
זה לא נכון רק לחנוכה, זה נכון לכל חג שיש בו חופש לילדים, זוללי הכסף.
או אפילו לסתם חופשה משפחתית של כמה ימים.

אז ארבעה צעדים חכמים לתכנון חכם של משפחה חכמה - הכנסו עכשיו וקיראו

שיהיה לנו חג שמח, מלא אור והמון כיף.

יוסי מלמד.

נ.ב. - זוכרים את מירי מהבלוג הטעים שהתארחה אצלנו לא מזמן? אז הפוסט הטרי והטעים שלה הפעם עוסק
בהכנת סופגניות. לא ניסיתי עדיין, אבל זה נראה כל כך טעים שאני כבר מת לטעום. מוזמנים לראות - לחצו כאן.

הטור האחרון שלי בנענע10, עסק בבורות הכלכלית שלנו.
נכון שאפשר ויש מצב שגם צריך להאשים את המדינה בכך שלא מחנכת אותנו עוד בשלב הילדות, אבל
אני כמאמן אישי דורש מעצמי ומכל אחד מאיתנו לקחת אחריות אישית ולא להאשים את המדינה, סתם כי זה הכי קל
וכי אין מה לעשות עם זה באמת.
אני גם לא נולדתי עם מושגי כלכלה בפה, וגם לא חינכו אותי לזה..אותי חינכו לציונות, אהבת המולדת - כסף היה משהו קצת אחר. אבל, זה נראה לי חשוב..חשוב מדיי מבשביל להתעלם מזה.
כבר בצבא ארגנתי לחיילים שלי כמה הרצאות על כלכלה שהעביר האב הרוחני (מצחיק להגיד רוחני על כסף לא?)  שלי בתחום :) (תודה אסי)

טוב, די. הנה הטור..בהצלחה, ממליץ בחום ליישם את הטיפים שכתובים בו.

משבר, משבר, משבר. כל הזמן מדברים על המשבר הכלכלי הכי גדול מאז המשבר של 1929. הבורסה משתוללת, מדברים על קריסה של 20 בנקים בארה"ב, חוששים מהקריסה של הטייקונים הישראלים. אנשים צועקים "מיתון, מיתון", קופות הגמל צונחות וההסתדרות דורשת ומקבלת סוג של רשת ביטחון.

נראה כאילו העולם השתגע, לא?

אז אמנם הכל התחיל ממשבר הסאב-פריים בארה"ב, אבל כמו משחק דומינו התחיל להפיל את כולם. בטור השבוע אני לא הולך לתקוף את רשת הביטחון של האוצר או את יו"ר ההסתדרות על ההתנהלות שלו, אני לא הולך לכתוב בזכות הקפיטליזם או הסוציאליזם. היום נדבר עלינו, האנשים הפשוטים.

אנחנו, האנשים הפשוטים, לא מבינים בכלכלה ויותר גרוע מזה לא מבינים שכלכלה, או יותר נכון הכסף שלנו, קובע הכל. לא מעט אנשים, ואני בעברי גם הייתי כזה, מתכחשים לתפקידו הקריטי של הכסף בחיינו. גם אני נותן עדיפות ראשונית לנפש שלי, אבל מצד שני אני מבין היום שכמות הכסף שבידיי תקבע את רמת החיים שלי, את רמת החינוך של ילדיי, את רמת הבריאות שלי ושל משפחתי וכמובן את רמת החיים שלי לאחר שאפרוש מהעבודה היומיומית. אז כסף הוא אולי לא הכל בחיים, אבל הוא לא מעט בהם.

 

אנחנו לא בונים לעצמנו תקציב, אנחנו זורמים עם החיים כי הרי חיים רק פעם אחת. אנחנו הולכים לבנק לקחת הלוואה ואנחנו לא מבינים מה הם אומרים לנו: מה זה הפריים הזה, צמוד למה, מה זאת אומרת הבנק לא אישר.

אנחנו רצים לחברת האשראי שלנו ולוקחים כרטיס אשראי מתגלגל - אנחנו לא יודעים מה זה אומר, כמה אנחנו משלמים על זה או איפה הריבית גבוהה יותר. כמובן שיש את המשפחות שמסתבכות ולוקחות הלוואה גם בשוק האפור, אבל לזה כבר לא ניכנס.

"מה הוא רוצה מהחיים שלנו" אתם שואלים את עצמכם. יש לי תשובה. אני רוצה שיהיו לכם חיים טובים יותר, וזה יקרה באמת רק אם נתחיל להבין במתרחש מסביבנו.

עלינו לנהל את עצמנו, לקבל החלטות, להפסיק לזרום, להתמודד עם המצב הכלכלי שלנו לטוב ולרע, ולא להתעלם, לברוח ושאר מחלות מודרניות שסיגלנו לעצמנו.

יופי, חכמה גדולה, אז איך עושים את זה אתם שואלים? הנה כמה טיפים כדי לעשות את הצעדים הראשונים:

1. לימדו את העולם הכלכלי הסובב אתכם

אנחנו לא צריכים לעשות תואר ראשון או שני בכלכלה, לא זו המטרה. אבל חובה עלינו, בעולם שכולו מתבסס על כסף ועקרונות כלכליים, להכיר ולהבין מושגי בסיס. לא חייבים ללכת לקורסים בנושא, אפשר בהחלט להתחיל בלקרוא ספרים ולחפש באינטרנט. אני ממליץ להתחיל עם "אבא עשיר, אבא עני", אבל באמת שיש כיום מגוון רחב מאוד של ספרים.

בעידן בו המידע נגיש לנו כל הזמן באינטרנט, זו לא בעיה למצוא הסבר כמעט לכל מונח ברחבי הרשת ובכל שפה רלוונטית. האם אתם יודעים מה אומר מדד המחירים לצרכן? אינפלציה? אג"ח? מק"מ? ריבית פריים? מאוד פשוט להתעלם מהמושגים הללו שעוטפים אותנו. הכינו רשימה של מושגים שאינכם מבינים וחפשו עליהם חומר.

2. קראו עיתונים כלכליים

עיתון כלכלי יכול להיות פיסי ויכול להיות אינטרנטי, אפילו מקריאה יומיומית של כותרות בלבד אפשר להבין איך הדברים זזים. אני מניח שמי שלא קרא עיתונים או אתרים כלכליים גילה את המשבר הכלכלי הנוכחי הרבה אחרי שהוא כבר החל.

 

 

להמשך הטור לחצו עלי.

תהנו, יוסי

מי שלא שמע על כל הבעיות עם הבנקים בארה"ב, כנראה לא קורא עיתונים/אתרי חדשות/חי בעולם שלנו :)
המשבר הזה, אחד החמורים שידע העולם מאז המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929.
אתמול נאמר "הוול-סטריט לא יחזור להיות כשהיה", לאחר שנמחקו 600 מיליארד דולר בבורסה.
המניה של חברת AIG האמריקנית ירדה היום ב-30%.
משהו לא טוב קורה כאן.

אבל מה זה אומר??? ממה זה נובע? זה משפיע עלינו הישראלים? (רמז - כן..)
כיוון שאני לא כלכלן, ולא מתמחה בכלכלה עולמית, בחרתי שוב להפעיל את הפינה שלנו "בלוג מארח" :).
אז פניתי לאסי שמייסר, אחד החברים הכי טובים שלי, הוגה דיעות, איש מחשבים מדופלם וכלכלן מיוחד.
ביקשתי מאסי שיסביר לנו את כל הבלאגן ואם אפשר, אז בעברית :) וזה מה שיצא:

המשבר הכלכלי הכי חמור בהיסטוריה האנושית או רק השני בגודלו?

מי שקצת ראה חדשות, קצת פתח אינטרנט, לא יכול לפספס את ה "חגיגה" הכלכלית מסביבנו. מה שקורה עכשיו הוא השיא של תהליך שהתחיל לפני שנה פחות או יותר, עם התפוצצות בועת הסאב-פריים. כדי להבין מה קורה כאן, ומה ההשפעה עלינו, צריך להתחיל מההתחלה – וההתחלה היא בסאב פריים.

 

אז ככה, בארץ, למי שהיה התענוג המפוקפק לקחת משכנתא לרכישת דירה, יודע שהבנק לא מוכן לתת הלוואה על יותר מ 70% מערך הדירה. כלומר, הבנק דורש שהרוכש יביא 30% מהסכום הדרוש לדירה מהבית, מכספו שלו. בנוסף, הבנק דואג מאוד לוודא שמי שלוקח את המשכנתא יכול לאורך זמן (בערך 20 שנה) להחזיר את ההלוואה. אלא שני תנאים בסיסיים בשוק המשכנתאות.

 

כאן בעצם מתחילה הבעיה - שני התנאים הבסיסיים האלה לא התקיימו בשנים האחרונות בארה"ב. בארה"ב של השנים האחרונות, אדם ללא הכנסה קבועה (או גבוהה), יכול היה לקבל משכנתא עד 95% (ולפעמים גם 100%) מערך הנכס. כלומר הוא לא נדרש להביא כסף מהבית. כמו כן, הבנקים לא בדקו יותר מדי האם הוא יוכל להחזיר את החוב לאורך השנים. תשאלו, ובצדק – "האם הם דפוקים לגמרי?" והתשובה היא לא. השיטה עבדה.

איך היא עבדה? כל עוד מחירי הדירות עלו, היה נראה כאילו מדובר על השקעה טובה, הבועה המשיכה להתפתח, ואפילו לווי הסאב פריים יוכלו למכור את הנכס, עם רווח משמעותי, להחזיר את ההלוואה וכולם יהיו שמחים.

 

אז מה בכל זאת השתבש? בשלב מסוים מחירי הנכסים הפסיקו לעלות, החלה אינפלציה, מחירי הנפט והדלק עלו, ולווי הסאב פריים לפתע לא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו. מכאן והלאה התסריט ברור.

 

זה הזמן להסביר עוד משהו בסיסי על הכלכלה העולמית. כל הכלכלה המודרנית, כל החיים as we know it, מתבססים על הנחה אחת פשוטה – שלא כולנו נרוץ בבת אחת למשוך את הכסף מהבנק. למה? כי הבנק לא באמת מחזיק את כל הכסף שהוא לכאורה מחזיק. לדוגמא, אם בחשבון הבנק שלי רשום שיש לי 10,000 ₪, אז בפועל אין לבנק את כל הסכום במזומן, אלא משהו שיותר קרוב לעשירית מהסכום – 1000 ₪. ההפרש מושקע למשל בהלוואות לאנשים אחרים או בפרויקטים אחרים. עכשיו, כל עוד לא כולם ביחד באים לדרוש את הכסף, אז הבנק מסתדר. אבל, ברגע שכולם באים בבת אחת – יש בעיה חמורה. הכסף לא באמת קיים. לבעיה הזאת קוראים "בעיית נזילות".

 

כשלקוח אחד לא מצליח להחזיר הלוואה – מילא. אבל כשעשרות אלפים מתחילים לא להחזיר את ההלוואות – וכל חוב אבוד כזה שווה כמה מאות אלפי דולרים טובים – אז מתחילה בעיה. וכשעשרות אלפים הפסיקו לשלם את המשכנתא שלהם, הבנקים החלו להיכנס לקשיי נזילות.

ומכאן והלאה זה כבר פשוט .. הבנקים הגדולים וחברות אשראי מתחילות להציג מחיקות אדירות - יותר מחצי טריליון דולר ברחבי העולם (זה מספר גדול עם 12 אפסים). המשמעות בפועל היא שחצי טריליון דולר, שהיו רשומים כנכסים של אותן חברות, פשוט נעלמו כלא היו.

וממשיכה ההידרדרות - חברות אשראי ופיננסים אחרות שמחזיקות נכסים ומניות של אותם בנקים סופגות את הנזק המשני. כמובן שכל זה מוביל לירידות חדות ביותר בבורסות ברחבי העולם, שם רק אתמול התנדפו להם 600 מיליארד דולר רק בארה"ב. מכאן הדרך למיתון כלל עולמי עולה על הכביש המהיר.

 

כ-11 בנקי השקעות נסגרו בשנה האחרונה בארה"ב. אנשים מפוטרים, לבנקים ששרדו אין כסף להלוות לאנשים ועסקים ולכן ההלוואות מתייקרות – וכל זה כמובן לא יישאר רק בגבולות ארה"ב. אם יש משהו שאף אחד כבר לא מתווכח איתו אחרי סוף השבוע האחרון, זה שהמיתון הגיע והגיע בגדול. כי כשארה"ב מתעטשת, אנחנו נהיים חולים, וכשארה"ב מוטלת לקרשים, אנחנו לא נשאר שמחים ומאושרים לאורך זמן.

 

אז איך זה משפיע עלינו? חלקים גדולים במשק כבר התחילו לחטוף. בנק פועלים כבר מחק מיליארד שקל עקב השקעות סאב פריים, והיום לאחר הקריסה בסוף השבוע הודיעו לאומי ופועלים כי הדבר יגרום להפסד של כמה מאות מיליוני שקלים כל אחד (אפשר להתנחם, לבנק שקרס בסוף השבוע יש חובות של 613 מיליארד דולר .. סיום צורם לבנק שהיה קיים 158 שנה).

מאז תחילת הירידות בבורסות איבדו קופות הגמל והפנסיה בארץ כ 30 מיליארד שקל. כן, מכספי הפנסיה שלנו. היצוא שלנו לארה"ב ואירופה יקטן עקב המיתון שם, ירידת הדולר (למרות שטובה לכאורה לשוכרי הדירות) דופקת חזק את רווחי היצואנים ותוסיפו לזה את מחירי הדלק הגבוהים ואינפלציה שהתחילה קצת להשתולל – וכל זה אומר מיתון.

 

עד כאן העובדות, ועכשיו הפרשנות – האופטימית או הפסימית (כל אחד מוזמן להתחבר למה שהוא מרגיש).
התחזית האופטימית – אנחנו סה"כ בעוד משבר. הגענו לתחתית המשבר, יהיה מיתון קליל שנה שנתיים, המשק שלנו יציב יחסית לזעזועים החיצוניים, נתגבר, הבורסה תחזור לעלות מהר מהר ונחזור לטייל בקניונים ולרכוש מכל הבא ליד.
התחזית הפסימית – עם כזה משבר העולם עוד לא התמודד. תחתית המשבר עוד לפנינו (AIG, חברת הביטוח הגדולה בארה"ב נלחמת כרגע על חייה וביקשה הלוואה של 40 מיליארד דולר מהממשלה), המשבר בבנקים ובבורסה יעבור הלאה לעסקים הרגילים, המיתון יהיה עמוק כואב ולא ייגמר אחרי שנה שנתיים, הבורסה לא תחזור לרמות השיא כל כך מהר, אנשים יפוטרו, הקניונים יתרוקנו, חברות ייסגרו והמצב ילך וידרדר.

 

מה באמת יהיה? אף אחד לא באמת יודע, אבל לפי הלך הרוח הנוכחי, הגיע הזמן לשחק "בונקר". תתכוננו לתקופה לא פשוטה, לא קצרה ולא כל כך נעימה.

 

אסי.

אסי, תודה רבה, בשם כולנו.

לא שמתם לב בטח, אבל עבר לו שבוע מאז הטור הראשון שלי התפרסם בנענע10, ופתאום הגיח לו הטור השני אל העולם.

אז הנה תקצירון, וכמובן שאתם מוזמנים להכנס ולקרוא בנענע10 את המשך הטור - בשביל זה תקישו כאן.

חגי תשרי עוד רגע כאן: מעט ימי עבודה, יותר מדי ארוחות משפחתיות ורוב המדינה בכלל בטורקיה. אפשר לדון בהרבה נושאים לקראת החגים, כמו למשל: איך לא להשמין, איך לשרוד את המפגשים המשפחתיים, איך להתמודד עם הצד שלה (או שלו) של המשפחה, ועוד, אבל הפעם נדבר על איך לשרוד את החגים מבלי להתרושש.

איך? הנה מתכון בן שבעה חלקים שיכול להקל במאות שקלים למשפחה על ההוצאות לחג:

 1. הערכו תקציבית לחודש הזה

בכל שנה זה מפתיע מחדש: תקופת חגי תשרי מגיעה אלינו בכל שנה בסביבות ספטמבר-אוקטובר לפי ספירת הגויים, וברור שההוצאות בחודש כזה לא יהיו רגילות. האתגר הוא לא להמשיך ולהוציא את אותו סכום הכסף, אלא פשוט להגיע מוכנים לתקופת החגים - כאשר אנחנו יודעים כמה אנחנו מוציאים יותר מהרגיל ועל מה. כדי לעשות זאת עלינו להקצות כסף לטובת החגים בקטגוריות שונות: מסיבות, מתנות, חגיגות, נופש, ילדים וכו'.

מאיפה הכסף הזה מגיע? אופציה אחת לדוגמא, היא לא לחסוך החודש את כמות הכסף הרגילה, אלא חצי מכך. אפשרות נוספת שתוכלו לקחת בחשבון היא להתחיל להניח בצד 300-400 שקלים לטובת חגיגות ראש השנה וסוכות, כבר מחודש מאי. עוד רעיון שכדאי לשקול הוא, לחסוך בכל בחודש מחודשי השנה 100 שקלים עד לחגים: בהחלט אפשרי.

שיטות החיסכון מגוונות ורבות, אבל המסר המשמעותי כאן הוא לתכנן את התקציב של החודש הזה. כלומר עליכם להחליט מראש כמה כסף אתם עתידים להוציא על אירועי החג.

2. מתנות תוצרת בית

איפשהו בשנים האחרונות, איבדנו את הפרופורציות בכל הקשור למתנות-חג. אתם פשוט חייבים לקנות להורים שלו, להורים שלה, לדודה שמארחת את החג הראשון, לחברים שמארחים את החג השני, לסבתא שאצלה נאכל ארוחה מפסקת (וכמובן שאין כמו האוכל של סבתא), והרשימה עוד ארוכה.

אז הולכים לחנות למתנות לבית ומוציאים מאות שקלים על חמסה, קערה, סט מצעים וקומקום חשמלי. למה בעצם? לא חבל על הכסף? האם העובדה שאנחנו מוציאים כסף רב יותר על מתנות מחירים שאנחנו אוהבים יותר?

חכמינו אמרו "העיקר הכוונה" - והם צדקו (בגלל זה הם נקראים "חכמנו", לא?). אפשר להכין מתנות בבית, יחד עם כל המשפחה. זה נחמד, מצחיק, ובאמת ניתן מכל הלב. בתור התחלה, תוכלו למצוא בבלוג שלי כמה רעיונות למתנות home made, לראש השנה הקרב ובא. לא תאמינו, אבל אפשר בהחלט לחסוך כאן למעלה מ-50% מההוצאות הרגילות.

אז קדימה, תשקיעו שעה משפחתית של כיף, ותכינו עוגיות בצנצנת מעוצבת על ידכם, תמונה משפחתית במסגרת או איזה עציץ חמוד.

להמשך הקריאה…לחצו עליי

חג שמח חברים..

תתחילו  להתכונן לחודש הזה..

יוסי מלמד.

היי חברים,

מהיום ובכל יום שלישי יעלה טור שלי בנושא כלכלת משפחה באתר נענע10, תחת מדור הכסף.

היום באופן מפתיע הטור עוסק בשנת הלימודים שנפתחה לה אתמול ובארנק שלנו.

אתם מוזמנים להכנס, לקרוא וכמובן להגיב כאן או שם..

שלום כיתה א': מתמודדים עם ההוצאה של תחילת שנת הלימודים

הנה הפסקאות הראשונות..בשביל לגרות אתכם.

אין הורה שאני מכיר שלא שמח שהאחד בספטמבר מגיע סוף סוף. חברים, נגמר החופש הגדול! אין יותר השקמה טבעית בבית, אין הצגות ומחזות זמר כל שבוע, טיולים, מסעדות, נופש בטורקיה - נ-י-ג-מ-ר!

חוזרים לבית הספר. וזו ההזדמנות לומר תודה לכל המורים, למשרדי האוצר והחינוך על כך שהשנה אין עיכובים בפתיחת השנה.

משפחה ממוצעת מוציאה כ-1,000 שקלים על הקניות לשנת הלימודים במסגרת חוק חינוך חובה חינם. חינם? הכל יחסי בחיים. אנחנו צריכים לקנות ילקוט, קלמר, עטים, עפרונות, בגדים, ספרים, מחברות, קלסרים, תיק ציור, צבעי גואש, שדכן, מחדדים, מחקים… להמשיך?

בחרתי מספר טיפים שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר עם ההוצאה הגדולה של תחילת שנת הלימודים.
להמשך לחצו כאן

שתהיה שנת לימודים פוריה..

בתקופה האחרונה ישנה התעוררות מחודשת של פרסומות לכרטיסי אשראי כמו more של ישראכרט, מולטי של לאומי קארד ואקטיב של ויזה כ.א.ל.

כרטיסי האשראי האלה אמורים לעזור לנו לנהל את תקציב המשפחה שלנו כמו שצריך, כך לפחות טוענות חברות האשראי.
"אתם תקבעו את גובה ההחזר החודשי שאתם משלמים" נשמע חלומי, לא?

אז שניה לפני שנבין מה הם באמת רוצים מאיתנו באמת ולמה הם טובי לב אלינו פתאום, אני רוצה להתעכב לשניה קלה על המונח אשראי, וכדי לא להכביד הבאתי הסברון מתוך ויקיפדיה:

" אשראי בכלכלה ובכספים הוא כינוי להלוואה הניתנת לאדם או לחברה על–ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קצר (לרוב, כחודש) או לשיעורין ("קרדיט") במהלך מספר חודשים"

לצורך העניין, כשאנחנו לוקחים הלוואה כלשהי, כלומר מקבלים אשראי, אנחנו בעצם מגדילים את המינוס שלנו.
אם הייתי במינוס בבנק של 10,000 ש"ח, ולקחתי הלוואה של 20,000 ש"ח -> אני לא בפלוס 10,000 ש"ח.
אני במינוס 10,000 + חוב של 20,000, כלומר 30,000 ש"ח.
על החוב שלנו לבנק או לחברת האשראי יש ריבית, ובעצם ככה הבנק/חברת האשראי מרוויחים ממתן ההלוואה.

בואו נחזור לעניינינו, הפרסומות של חברות האשראי דיי הרגיזו אותי לאחרונה, והשיא היה דווקא בפרסומות של ויזה כ.א.ל שבחרו להציג את עצמם כמי שרוצה לעזור לנו לצאת מהמינוס. בפרסומת שלהם מלמדים אותנו החבר'ה מכ.א.ל קודם כל לזרוק את כל מה שאנחנו לא צריכים ואז לקנות רק את מה שצריכים, וזאת כמובן בעזרת כרטיסי אשראי.

אז בואו נעשה סדר קצת בנושא כרטיסי האשראי המיוחדים שמציעות לנו חברות האשראי - מולטי, מור ואקטיב.
הרעיון המשותף לשלושתם הוא שאנחנו יכולים לקנות לפי המסגרת שניתנה לנו, אך לבחור לשלם החודש רק חלק מהקניות שלנו, בהתאם לכסף שיש לנו בבנק עכשיו. אנחנו סה"כ צריכים להודיע לחברת האשראי בכמה לחייב את חשבון הבנק שלנו. היתרה שיש לנו מהקניות שלא חוייבו עוברת לחודש הבא וחברת האשראי גובה עליה ריבית מאיתנו.

אז מה אנחנו מקבלים?

1. מסגרת אשראי חוץ בנקאית נוספת - או בעברית את היכולת להכנס למינוס גדול יותר ולחובות גדולים יותר.
חוץ בנקאי -> כלומר אין קשר בין המסגרת שהבנק (היכולת להיות במינוס) נותן לי לבין מה שחברת האשראי נותנת לי.
בבנק לא סופרים את זה… (אלא אם הבנק הוא הבעלים של הכרטיס, כמו לאומי ולאומי קארד)
זה כמובן יתרון למי שרוצה להסתיר מהבנק שלו את החובות הנוספים..

2. אני צריך להודיע בכמה אני רוצה שיחייבו אותי, על היתרה אני כמובן משלם ריבית, הרי זו הלוואה לכל דבר, זוכרים?
למשל בכרטיס מור, אם אני לא מודיע על הסכום, יחייבו אותי בסכום מינימלי של 5% מהמסגרת שלי או 150 ש"ח הגדול
מבינהם. השאר ירד בעתיד..
במקרה של כרטיס האקטיב של ויזה כ.א.ל, אנחנו נשלם להם על פי השימוש בכרטיס סכום מינימלי לפי טבלה מוגדרת - למשל אם קניתי עד 5,000 ש"ח - אשלם סכום מינמילי של 200 ש"ח בחודש שלא בחרתי סכום לתשלום.

3. אנחנו מקבלים "מתנה" ימי אשראי חינם, כ-20 ימים במור וכ-47 באקטיב למשל. כלומר על הכסף שיושב בצד 20 יום, לא נשלם ריבית.. מה זה באמת נותן לנו? כלום. אנחנו סה"כ מרוויחים כמה ימים ספורים בלי שייקחו מאיתנו עוד כסף..

העניין הוא שזה דיי קל, אני יכול להחליט שאני משלם 1000 ש"ח בחודש, הרי זה סכום שאני יכול להתמודד איתו.
וקניות לעשות ב-5,000 ש"ח, כלומר 4,000 ש"ח שאין לי !

יפה מצידן של חברות האשראי לתת לי מתנה נפלאה כל כך. אגב את גובה הריבית הן לא טורחות לציין באתרים שלהם.

שאני אפקיר אתכם ככה? ללא מידע? שליחנו המסור (אני!) יצא לברר ולנסות להוציא את הכרטיסים בחברות האשראי.
להלן המסקנות:

1. יש תחרות גדולה בשוק, אז המדד המעניין היה דווקא איכות השירות שקיבלתי, והנה הוא לפניכם:

• השירות הטוב ביותר שקיבלתי היה מלאומי קארד, הבעלים של מולטי. בשיחת טלפון קצרה קיבלתי את כל הפרטים שאני צריך לקבל ואושר לי הכרטיס.
• בויזה כ.א.ל אתה פותח פניה והם חוזרים אליך תוך 4 ימים, זה זמן ההמתנה הגדול ביותר מכל החברות שניסו לתת מענה מהיר ככל הניתן. הסיבה אתם שואלים? יש לחץ מטורף על הלוואות וכרטיסי אשראי מסוג Active. טריק שיווקי? שקר כלשהו? לא יודע..
• ישראכרט דרשו ממנו להעביר דו"ח עובר ושב של חשבון הבנק שלי, לא היה לי כח כמובן ללכת ולמצוא פקס, אז הבחורצ'יק מהשיחה של היום נתן לי טווח ריביות כדי שאראה אם זה מתאים לי באופן כללי. אבל קשה קשה היה לקבל מידע..

2. הריבית שאנחנו משלמים על אותו כסף שעובד מחודש לחודש מאוד גבוהה, זה כמובן תלוי בהכנסות שלכם, וזה משתנה בכל הכרטיסים בהתאם למדדים שונים שהם אוספים עלינו. אני דיווחתי על משכורת של 6500 ש"ח בערך, כדי ללכת על הממוצע הסביר.

• Active - ריבית קבועה של 15.5% שנתי. בשיחת קליטה בויזה היו חמודים אליי מאוד ואמרו לי ואני מצטט "זה כרטיס מעולה למי שיודע להשתמש בו…" קחו את זה בחשבון חברים.
• Multi - ריבית פריים (הריבית שנקבעת על ידי בנק ישראל)+ 12.5% (פריים כיום עומד על 5.75%) כלומר סה"כ 18.25%. אפשרי לקבל - חצי אחוז הנחה בריבית אם מוותרים על כל העניין של הנקודות..
• more - פריים + 2.85 עד 9% תלוי במסגרת. כנראה שהייתי מקבל את הפריים + 9%, כלומר סה"כ 14.75%.

כדי לסגור את הנקודה, אם לקחתי הלוואה של 1,000 שח לשנה אחת, אז אחזיר לויזה 1155 ש"ח, לישראכרט - 1147.5 ש"ח, ללאומי קארד - 1182.5 ש"ח . לא חבל על הכסף? בואו נראה מה עוד אפשר לעשות עם זה…הלכנו לבנק..

3. לא הצלחתי להתאפק, התקשרתי לבנק שלי, וביקשתי הלוואה של 50 אש"ח ל-5 שנים - יודעים כמה הריבית עליה?
פריים + 4%, כלומר 9.75% , והריבית שמוגדרת על מסגרת האשראי בבנק שלי (כלומר היכולת להיות במינוס בבנק) היא פריים + 7.42%, כלומר 13.17% ב-8,000 ש"ח הראשונים.
פה כבר יש הבדלים משמעותיים אל מול חברות האשראי, הריבית על ההלוואה נמוכה משמעותית כמעט ב-50% מזו של לאומי קארד. שמתם לב?

4. נקודה אחרונה ושולית, בכל הכרטיסים יש עמלה כללית על הכרטיס וכל חברה מספקת הנחות על העמלה הזו בהתאם לשימוש שלכם בכרטיס.

טוב, לסיכום העניין, כמו שאתם רואים הריביות שאתם משלמים על האשראי במקרה הזה הן גבוהות מאוד,
הרבה יותר מפתרון הלוואות והמינוס בחשבון הבנק שלכם.
אנחנו נוטים ללכת לפתרון של אשראי חוץ בנקאי כשהבנק מתחיל לעשות לנו פרצופים על המצב.

אז קחו שניה, תנשמו עד 10, תפסיקו להעלב מהבנק שלכם, וקחו את עצמכם בידיים.
להכנס לעוד חובות רק למישהו אחר, זה לא הפתרון הנכון.
אם אתם במצב שכזה, זה הזמן לחתוך באופן גס בהוצאות שלכם, כדי לא להכנס לסחרור כלכלי שקשה יותר לצאת ממנו.

אני מקווה שהפוסט הזה חשף קצת את האמת על העניין, ואנחנו עוד נשוב ונדבר על שימוש נכון בכרטיסי אשראי.

תודה לכתבנו..תודה לכם ותודה לכל מי שתמך בפוסט הזה מאחורי הקלעים לאורך השבוע שהוא נכתב.

עכשיו תורכם, קדימה..להגיב.
בהצלחה.
יוסי.

הנה הפרסומות..אפשר להנות מהן, כי באמת הן משעשעות, אבל זה הכל.. חברים - לא להתקשר!

מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם אופטימי באופן כללי. אבל איך אומרים.. "עם אופטימיות לא הולכים למכולת!"

עכשיו תשאלו את עצמכם לרגע, מה קורה אם מפטרים אותי עכשיו?
כמה זמן אני יכול לחיות באותה רמת החיים שיש לי היום מבלי לעבוד?

חשוב מאוד שנדע כמה אוויר לנשימה יש לנו או בעברית, כמה כסף יש לנו בצד לטובת מקרה כזה.

ביום שישי, 1/8, פורסם טור של דפנה מאור בדה-מרקר על כך שעל פי סקר בבריטניה אנשים נמצאים מרחק של 11 יום בלבד מחורבן פיננסי אם יאבדו את מקום עבודתם.

יש כאלה שיאשימו את חברות האשראי והממשלה וגם אולי את הבוס מלמעלה..אבל בואו נעזוב את זה לרגע, כי הרי אף אחד מהם לא יתן לנו עוד קצת כסף בשביל לחיות בכבוד.

אז מה עושים כדי לא להגיע למצב הזה? אני חשבתי על כמה דברים..

1. לדעת ולהבין שמצב כזה יכול לקרות.
הסטארט-אפ לא הצליח לגייס מספיק כסף ואין ברירה אלא להפרד.. (קרה לי פעם אחת)
העליית במחירי הדלק מובילה את החברות לצמצם בכ"א, כן, אני יודע שיש עוד סיבות וגם צניחת הדולר ועוד..
חשוב להבין ולהכיר במצב שבו אני מפוטר מהעבודה שלי, נאלץ להתפטר, בוחר להתפטר או לסגור את העסק אם אתם עצמאיים.
חברים, אני מצטער שאני אומר את זה, אבל זה באמת יכול לקרות לכל אחד מאיתנו..

2. צריך להגדיר מהי רמת החיים שאני רוצה לשמר לעצמי במידה ולא אעבוד למשל 3 חודשים.
דבר ראשון שצריך לעשות זה למה אני מחוייב: למשל:
שכר דירה/משכנתא, התחייבות בתשלומים לחברה הסלולרית שלי, קניתי בתשלומים מע' קולנוע הביתה,
ארנונה וחשמל וכו'.
את הכסף הזה אנחנו חייבים לספק בכל חודש, אחרת יחזירו לנו את המשכנתא (שזה כאמור לא טוב) או בעל הדירה יתחיל להתרגז..(וזה ממש לא טוב). כמה יצא לכם? נניח שיצא 5,000 ש"ח.
עכשיו כמה עוד אני צריך בשביל לחיות בכבוד? אני צריך מזון, אני כל מוצ"ש הולך לסרט (כבר סיפרתי את זה),
ופעם בשבוע לפאב.
האם אני מוותר על משהו? כן..על הפאב. אז אני צריך עוד 2500 ש"ח בחודש.

סה"כ 7,500 ש"ח.

כמה אנחנו צריכים לשים בצד בשביל לשרוד 3 חודשים בלי עבודה? 22,500 ש"ח.

3. לבחור מהם שכבות השומן שלי בחיי, כדי שנוכל לקצץ אותם במיידי אם נפוטר.
יש לכם מנוי לבלייזר? לטעם האוכל? או משהו כזה? קוראים דה-מרקר? יש את הכל גם באתר האינטרנט שלהם..
פוטרתם? קדימה..להוריד את השומן, ולחיות קצת יותר בצמצום. אבל כמה שיותר מהר!

אנשים נוטים להגיד שהכל יסתדר ויהיה בסדר, אבל אי אפשר לדעת. בואו נניח שהכל יהיה לא בסדר, רק לרגע אחד.
חבל על כל דקה. כשהכל יהיה בסדר, נחזיר את המנוי לחדר כושר ולבלייזר וגם נחזור לקנות בגדים.

איך יודעים מה זה שכבת שומן?
שואלים שאלה פשוטה יחסית.. "האם זה הכרחי לי באמת לחיי כרגע, או לא?"
חשוב לציין שוב, שזה לא וויתור לתמיד..זה רק לתקופה הקרובה.
אז אפשר לוותר על קינמונים, עיתונים, אולי לא צריך את כל חבילות הכבלים שיש, אפשר להזמין בפאב רק בירה בלי אוכל..
הבנתם את הפואנטה, נכון?

4. לשים כל חודש כסף בצד לטובת מצב החירום.
על זה אומרים, ה-50 אש"ח הראשונים, לשים בצד ולא לגעת!!! אלא במקרה חירום.
זה לא פרקטי לחסוך רק לטובת מקרה חירום, אבל אפשר לשים כל חודש 10% מהנטו שלכם בצד לטובת הגרוע מכל.
זה חשוב, כי הרגע הזה יגיע בדיוק כשלא תצפו לו. כה אמר מרפי.

אז נניח שאתם הולכים לקנות דירה..לא לשים את כל הכסף שם..תוודאו שנשארו כ-50 אש"ח בצד, זו הרשת בטחון שלכם.

דבר אחרון..
מה אתם משוטטים באינטרנט עכשיו ???? קומו וצאו לחפש עבודה.

מה אתם חושבים?

איך תתמודדו עם פיטורין?
אתם ערוכים למצב הזה?
יש לכם עוד טיפים?

קדימה..לכתוב לנו גם..

נ.ב. - אסי, תודה על הרעיון לפוסט..אוהב אותך.

בפוסט הקודם שעסק בענייני הכסף, ניסינו להבין כמה כסף נשאר לנו אחרי שאנחנו מורידים את החלומות שלנו (החסכון לעתיד).

הכסף הזה שנותר לנו הוא עוגת התקציב שלנו.

יש לכם תקציב חודשי? אתם יודעים כמה אתם הולכים להוציא החודש על בגדים? אוכל? בילויים?

מי צריך תקציב בכלל, זו השאלה?

לפני כמה שבועות ישבתי עם משפחה מאיזור המרכז לצורך העניין משפחת קדמוני, וניסינו להבין כיצד הם פועלים. כדי לעשות זאת קודם כל בנינו מאזן משפחתי וניסינו להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.
משפחת קדמוני החליטה אלה דברים חשובים לה באמת, ופשוט זרמה איתם מבלי להתחשב בגובה התקציב החודשי שלהם.
בעצם מה שקרה זה שבכל חודש המינוס שלהם בבנק גדל בכ-4,000 ש"ח.

קודם ניסינו להבין בכלל בשביל מה אנחנו צריכים תקציב חודשי ועלינו על כמה סיבות טובות:

1. היכולת לתכנן את המשפחה לטווח הקצר ולראות כיצד היא מצליחה לממש את הצרכים החודשיים שלה (מזון, בגדים, שכר דירה/משכנתא וכו')

2. התכנון לטווח הארוך - התחלתם לחסוך לבר מצווה של הילד? לנסיעה השנתית הבאה שלכם עם המשפחה? לטיול הזוגי שלכם לאיים הקאריביים?

אני חושב שבנוסף לזה אלמנט חשוב מאוד זה השליטה, השליטה על הכסף שלנו מובילה לשליטה על חיינו.

אז הקדמוניים קיבלו ממני משימה, וגם פרד וגם וילמה קיבלו דף ריק, והיו צריכים לבנות את התקציב המשפחתי כפי שהם רואים לנגד עינהם. זה היה ממש יפה לראות כיצד כל אחד מציף את הערכים שלו , את החלומות שלו ואת השאיפות שלו.
"אני רוצה בית עם גינה" אמר פרד. וילמה ישר קפצה ואמרה "אני רוצה לנסוע לחו"ל שנה הבאה", וביחד הם הסכימו לא להתפשר על חינוך הילדים.

אז בעצם התקציב שלנו הוא לא משהו טכני, וחשוב מאוד להבין את זה.
אם לי יש 5000 ש"ח בחודש ולפרד גם, סביר להניח שהתקציב שלנו יהיה שונה.
פרד יבחר לגור במרכז ת"א ואני אבחר לגור ביפו, אני אבחר לנסוע על אופנוע, ופרד בתחבורה ציבורית, פרד יחיה כל ערב בפאב אחר אין-דה-סיטי, ואני? אני באבו-לעפיה.

בבניית התקציב, אנחנו מסייעים לנו להשיג את המטרותנו בחיים.

אנחנו נדרשים כל הזמן לעשות בחירה ולהחליט על מה אנחנו מוציאים את השקל הבא שלנו - אם זה על גאדג'ט כזה או אחר, על דלק או על מסעדה עם חברים.

לבחירה הזו כח עצום, אם עושים אותה.
לרוב, אנשים פשוט חיים, פשוט מתגלגלים עם החיים, זורמים, מחכים ליקום, וחושבים שיהיה בסדר בסוף, כי חייב להיות בסדר, לא?
אבל בעצם אם ניקח את האחריות לידיים שלנו ואת המחוייבות שלנו לעצמנו, אנחנו נבין שהבחירה הזו היא מי שאנחנו.

אז חברים, משפחת קדמוני כבר חיה לפי התקציב המשפחתי שלה, ואתם?
אתם עשיתם את הבחירה שלכם כבר?

אני יודע שאני אשמח לתגובות שלכם ולרעיונות שלכם.

לקינוח, איך אפשר בלי סרטון שיר הפתיחה של הסדרה?

יוסי.