הטור האחרון שלי בנענע10, עסק בבורות הכלכלית שלנו.
נכון שאפשר ויש מצב שגם צריך להאשים את המדינה בכך שלא מחנכת אותנו עוד בשלב הילדות, אבל
אני כמאמן אישי דורש מעצמי ומכל אחד מאיתנו לקחת אחריות אישית ולא להאשים את המדינה, סתם כי זה הכי קל
וכי אין מה לעשות עם זה באמת.
אני גם לא נולדתי עם מושגי כלכלה בפה, וגם לא חינכו אותי לזה..אותי חינכו לציונות, אהבת המולדת - כסף היה משהו קצת אחר. אבל, זה נראה לי חשוב..חשוב מדיי מבשביל להתעלם מזה.
כבר בצבא ארגנתי לחיילים שלי כמה הרצאות על כלכלה שהעביר האב הרוחני (מצחיק להגיד רוחני על כסף לא?)  שלי בתחום :) (תודה אסי)

טוב, די. הנה הטור..בהצלחה, ממליץ בחום ליישם את הטיפים שכתובים בו.

משבר, משבר, משבר. כל הזמן מדברים על המשבר הכלכלי הכי גדול מאז המשבר של 1929. הבורסה משתוללת, מדברים על קריסה של 20 בנקים בארה"ב, חוששים מהקריסה של הטייקונים הישראלים. אנשים צועקים "מיתון, מיתון", קופות הגמל צונחות וההסתדרות דורשת ומקבלת סוג של רשת ביטחון.

נראה כאילו העולם השתגע, לא?

אז אמנם הכל התחיל ממשבר הסאב-פריים בארה"ב, אבל כמו משחק דומינו התחיל להפיל את כולם. בטור השבוע אני לא הולך לתקוף את רשת הביטחון של האוצר או את יו"ר ההסתדרות על ההתנהלות שלו, אני לא הולך לכתוב בזכות הקפיטליזם או הסוציאליזם. היום נדבר עלינו, האנשים הפשוטים.

אנחנו, האנשים הפשוטים, לא מבינים בכלכלה ויותר גרוע מזה לא מבינים שכלכלה, או יותר נכון הכסף שלנו, קובע הכל. לא מעט אנשים, ואני בעברי גם הייתי כזה, מתכחשים לתפקידו הקריטי של הכסף בחיינו. גם אני נותן עדיפות ראשונית לנפש שלי, אבל מצד שני אני מבין היום שכמות הכסף שבידיי תקבע את רמת החיים שלי, את רמת החינוך של ילדיי, את רמת הבריאות שלי ושל משפחתי וכמובן את רמת החיים שלי לאחר שאפרוש מהעבודה היומיומית. אז כסף הוא אולי לא הכל בחיים, אבל הוא לא מעט בהם.

 

אנחנו לא בונים לעצמנו תקציב, אנחנו זורמים עם החיים כי הרי חיים רק פעם אחת. אנחנו הולכים לבנק לקחת הלוואה ואנחנו לא מבינים מה הם אומרים לנו: מה זה הפריים הזה, צמוד למה, מה זאת אומרת הבנק לא אישר.

אנחנו רצים לחברת האשראי שלנו ולוקחים כרטיס אשראי מתגלגל - אנחנו לא יודעים מה זה אומר, כמה אנחנו משלמים על זה או איפה הריבית גבוהה יותר. כמובן שיש את המשפחות שמסתבכות ולוקחות הלוואה גם בשוק האפור, אבל לזה כבר לא ניכנס.

"מה הוא רוצה מהחיים שלנו" אתם שואלים את עצמכם. יש לי תשובה. אני רוצה שיהיו לכם חיים טובים יותר, וזה יקרה באמת רק אם נתחיל להבין במתרחש מסביבנו.

עלינו לנהל את עצמנו, לקבל החלטות, להפסיק לזרום, להתמודד עם המצב הכלכלי שלנו לטוב ולרע, ולא להתעלם, לברוח ושאר מחלות מודרניות שסיגלנו לעצמנו.

יופי, חכמה גדולה, אז איך עושים את זה אתם שואלים? הנה כמה טיפים כדי לעשות את הצעדים הראשונים:

1. לימדו את העולם הכלכלי הסובב אתכם

אנחנו לא צריכים לעשות תואר ראשון או שני בכלכלה, לא זו המטרה. אבל חובה עלינו, בעולם שכולו מתבסס על כסף ועקרונות כלכליים, להכיר ולהבין מושגי בסיס. לא חייבים ללכת לקורסים בנושא, אפשר בהחלט להתחיל בלקרוא ספרים ולחפש באינטרנט. אני ממליץ להתחיל עם "אבא עשיר, אבא עני", אבל באמת שיש כיום מגוון רחב מאוד של ספרים.

בעידן בו המידע נגיש לנו כל הזמן באינטרנט, זו לא בעיה למצוא הסבר כמעט לכל מונח ברחבי הרשת ובכל שפה רלוונטית. האם אתם יודעים מה אומר מדד המחירים לצרכן? אינפלציה? אג"ח? מק"מ? ריבית פריים? מאוד פשוט להתעלם מהמושגים הללו שעוטפים אותנו. הכינו רשימה של מושגים שאינכם מבינים וחפשו עליהם חומר.

2. קראו עיתונים כלכליים

עיתון כלכלי יכול להיות פיסי ויכול להיות אינטרנטי, אפילו מקריאה יומיומית של כותרות בלבד אפשר להבין איך הדברים זזים. אני מניח שמי שלא קרא עיתונים או אתרים כלכליים גילה את המשבר הכלכלי הנוכחי הרבה אחרי שהוא כבר החל.

 

 

להמשך הטור לחצו עלי.

תהנו, יוסי

טוב, אני מצטער, אני לא יכול שלא להצטרף לתנועה העולמית שאומרת שאנחנו מאמינים.
ואגיד בצורה קיצונית, ומקווה שתקבלו את זה בשלום, אבל אם אפרו-אמריקאי יכול להיות נשיא ארה"ב (ואני ממש בעד!),
אז בהחלט בהחלט שאנחנו יכולים לצאת מהמינוס בחשבון הבנק שלנו.

קדימה לטור..

"אנחנו באמת לא מבינים איך זה יכול להיות. אנחנו נראים לך משפחה שחיה חיי מותרות?" - זה היה בערך המשפט השני שבני הזוג ישראלי ממרכז הארץ אמרו לי בפגישה שלנו שבוע שעבר. משפחת ישראלי היא משפחה מאוד טיפוסית, משפחה שחיה עם מינוס בחשבון הבנק שלה, כמו רוב המשפחות בישראל.

כולנו מכירים את החוק הבסיסי שבו אנחנו אומרים "הוצאות תמיד יהיו קטנות מהכנסות", הרי זה לא שגיליתי את אמריקה עם המשפט הזה. למרות זאת יותר, ממחצית מאזרחי ישראל מוציאים יותר ממה שהם מכניסים.

אז אמר לי דני, "מה אתה רוצה? איך אני יכול לחיות מהמשכורת הזו?". והוא צודק. זו שאלה קשה מאוד. אנחנו רוצים הרבה, אנחנו רוצים את החינוך הכי טוב לילדים שלנו, ואנחנו רוצים את הבגדים הכי טובים עבורם . ואם אין לנו משפחה אז אנחנו רוצים לחיות את החיים - לצאת, לבלות, לראות עולם. אם אנחנו זוג צעיר אנחנו רוצים את החתונה הכי טובה ואז לקנות את הבית הכי יפה והכי גדול עם הסלון הכי טוב שרק אפשר.

 

תוציאו את המינוס מהלקסיקון

 לא לחיות במינוס 
 צילום : אימג`בנק/GettyImage   

אמרתי לדני "אתה צודק, מהיום ובכל חודש אני אתן לך עוד 5,000 שקלים, ואז הכל יהיה בסדר". דני הסתכל עלי בשוק, חייך קלות ואמר לי "נו, אתה לא רציני". נכון שאני אדם ציני, לפחות כך טוען מי שמכיר אותי, אבל עניתי לו בפשטות "דני, אני מאוד רציני, אבל אתה מאוד לא רציני".

זה לא משנה אם אתם בעלי משפחה, רווקים, סטודנטים או אלמנים, לחיות במינוס בחשבון הבנק צריך לצאת מהלקסיקון שלכם. זה לא בריא, זה מכניס ללחץ, זה עוצר אותנו ולא מאפשר לנו להשיג את המטרות שלנו בחיים.

בכתקשורת הכלכלית פורסם השבוע על עימות בין טורקיה לבין הבנק העולמי. הראשונה טוענת כי היא לא במשבר כלכלי והבנק העולמי טוען שכן. מי צודק? כנראה שהבנק העולמי. כמו שר האוצר הטורקי, גם אנחנו קודם מכחישים – "זה רק החודש ככה, חודש הבא הכל יהיה בסדר, הנה לוקחים הלוואה אחת ויש לנו דף חלק בבנק".

זה נכון שלוקח זמן להבין שיש בעיה, ככה זה לפחות אצל רובנו, אבל כמה שנקדים להתייחס אל הבעיה הכלכלית שלנו, ככה נקדים לסיים את הטיפול בה וכך זה יהיה פחות כואב.

אז איך נזהה שאנחנו בבעיה?

בחנו איפה אתם עומדים אל מול הסעיפים הבאים:

1. האם אתם תמיד במינוס בחשבון הבנק שלכם

2. האם אתם מחזיקים יותר מחשבון בנק אחד ומנסים לשחק עם המסגרות של החשבונות השונים

3. לקחתם הלוואה כדי לאפס את המינוס ולהתחיל מחדש ואתם שוב במינוס

4. אתם לא מצליחים לחסוך לשום דבר, הכסף "נעלם" לכם

5. כשחמי, פקיד הבנק שלכם מתקשר, אתם לא עונים ומתחילים להזיע

6. אין לכם מושג מה מצב חשבון הבנק שלכם או על כמה עומד המינוס היום

7. אתם לא יודעים על מה וכמה אתם מוציאים בחודש

אז אם אתם מזדהים עם אחת השאלות שהוזכרו פה, נורה אדומה צריכה להתחיל להבהב לכם בראש. לכן, חברים - חייבים לעשות משהו בנידון.

בעקבות שיחות שלי עם אנשים על נושא המשבר הכלכלי והחשש של כולם מפיטורין החלטתי לכתוב את הטור השבועי שלי בנענע10 על הערכות לפיטורין. הטור השבוע נשען על פוסט שפורסם כאן בעבר, אך שודרג והותאם.

בינתיים כבר שמעתי על כמה שפוטרו להם.. אז בהצלחה בדרך החדשה.

ונעבור על הטור..

מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם אופטימי באופן כללי. אבל איך אומרים - "עם אופטימיות לא הולכים למכולת". בעקבות המשבר הכלכלי אנחנו קוראים בעיתונים על לא מעט פיטורים בענף ההיי-טק. חשוב לציין כבר כאן, שהטור הזה לא מיועד רק לאנשי היי-טק, אלא לכל אחד ואחת מאיתנו שעובד בעבודה סדירה, לא משנה מה שכרו ומה הם תנאיו.

האם אתם מוכנים ליום שיפטרו אתכם? האם לכם ולמשפחתכם יש רשת בטחון כלכלית שתעזור לכם להתמודד עם המצב? כמה זמן אתם יכולים לשרוד ללא עבודה?

אנחנו צריכים לדעת כמה אוויר לנשימה יש לנו, או בעברית - כמה כסף יש לנו בצד לטובת מקרה שכזה. בראשית אוגוסט האחרון כתבה דפנה מאור ב-TheMarker על סקר בבריטניה, המראה כי אנשים נמצאים מרחק של 11 יום בלבד מחורבן פיננסי אם יאבדו את מקום עבודתם. לצערי עוד לא קיימו סקר כזה בישראל, אבל משיחות שניהלתי במסגרת פגישות שלי עם משפחות, לרוב מדובר על טווח של חודש עד שלושה חודשים.

אמנם זה לא תענוג גדול להיות מפוטר ממקום העבודה שלך, במיוחד אם אתה כבר קרוב לגיל פרישה אבל אם מגיעים מוכנים ליום הנורא, הוא יהיה קצת-קצת יותר קל.

אז מה צריך לעשות?

1. לדעת ולהבין שמצב כזה יכול לקרות

הסטארט-אפ לא הצליח לגייס מספיק כסף ואין ברירה אלא להיפרד (קרה לי פעם אחת). המשבר הכלכלי הביא את החברה שלכם למסקנה שהיא תרוויח פחות? כנראה שזה יהיה זמן הקיצוצים והפיטורין. הדולר ירד והחברה שלכם תרוויח פחות, או שאולי המפעל שלכם לא זכה במכרז שהמנהל בנה עליו? יש מצב שתקבלו מכתב בקרוב.

חשוב להבין ולהכיר במצב שבו אני מפוטר מהעבודה שלי, נאלץ להתפטר, בוחר להתפטר או לסגור את העסק אם אתם עצמאיים. חברים, אני מצטער שאני אומר את זה, אבל זה באמת יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. בחודש האחרון כבר שמעתי אישית על לא מעט חברות שקיצצו בכ"א בתקופה זו, וממש לא מדובר רק בחברות היי-טק.

2. הכר זכויותיך

עלינו לברר מהם הזכויות שלנו, האם אנחנו זכאים לפיצויים מהמעביד שלנו? אם עבדתם מעל לשנה, התשובה היא כן. מה מגיע לנו מהביטוח הלאומי? קיצרתי לכם את התהליך, כל החומר מופיע באתר ביטוח לאומי. היעזרו גם במדריך הפיטורים שלנו.

אם אכן אתם זכאים לדמי אבטלה, אפשר בהחלט לוותר על ענייני האגו וללכת ללשכת האבטלה לחתום ולקבל את המגיע לכם מהמדינה. אתם משלמים על זה בכל חודש לא מעט כסף.

מי שלא שמע על כל הבעיות עם הבנקים בארה"ב, כנראה לא קורא עיתונים/אתרי חדשות/חי בעולם שלנו :)
המשבר הזה, אחד החמורים שידע העולם מאז המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929.
אתמול נאמר "הוול-סטריט לא יחזור להיות כשהיה", לאחר שנמחקו 600 מיליארד דולר בבורסה.
המניה של חברת AIG האמריקנית ירדה היום ב-30%.
משהו לא טוב קורה כאן.

אבל מה זה אומר??? ממה זה נובע? זה משפיע עלינו הישראלים? (רמז - כן..)
כיוון שאני לא כלכלן, ולא מתמחה בכלכלה עולמית, בחרתי שוב להפעיל את הפינה שלנו "בלוג מארח" :).
אז פניתי לאסי שמייסר, אחד החברים הכי טובים שלי, הוגה דיעות, איש מחשבים מדופלם וכלכלן מיוחד.
ביקשתי מאסי שיסביר לנו את כל הבלאגן ואם אפשר, אז בעברית :) וזה מה שיצא:

המשבר הכלכלי הכי חמור בהיסטוריה האנושית או רק השני בגודלו?

מי שקצת ראה חדשות, קצת פתח אינטרנט, לא יכול לפספס את ה "חגיגה" הכלכלית מסביבנו. מה שקורה עכשיו הוא השיא של תהליך שהתחיל לפני שנה פחות או יותר, עם התפוצצות בועת הסאב-פריים. כדי להבין מה קורה כאן, ומה ההשפעה עלינו, צריך להתחיל מההתחלה – וההתחלה היא בסאב פריים.

 

אז ככה, בארץ, למי שהיה התענוג המפוקפק לקחת משכנתא לרכישת דירה, יודע שהבנק לא מוכן לתת הלוואה על יותר מ 70% מערך הדירה. כלומר, הבנק דורש שהרוכש יביא 30% מהסכום הדרוש לדירה מהבית, מכספו שלו. בנוסף, הבנק דואג מאוד לוודא שמי שלוקח את המשכנתא יכול לאורך זמן (בערך 20 שנה) להחזיר את ההלוואה. אלא שני תנאים בסיסיים בשוק המשכנתאות.

 

כאן בעצם מתחילה הבעיה - שני התנאים הבסיסיים האלה לא התקיימו בשנים האחרונות בארה"ב. בארה"ב של השנים האחרונות, אדם ללא הכנסה קבועה (או גבוהה), יכול היה לקבל משכנתא עד 95% (ולפעמים גם 100%) מערך הנכס. כלומר הוא לא נדרש להביא כסף מהבית. כמו כן, הבנקים לא בדקו יותר מדי האם הוא יוכל להחזיר את החוב לאורך השנים. תשאלו, ובצדק – "האם הם דפוקים לגמרי?" והתשובה היא לא. השיטה עבדה.

איך היא עבדה? כל עוד מחירי הדירות עלו, היה נראה כאילו מדובר על השקעה טובה, הבועה המשיכה להתפתח, ואפילו לווי הסאב פריים יוכלו למכור את הנכס, עם רווח משמעותי, להחזיר את ההלוואה וכולם יהיו שמחים.

 

אז מה בכל זאת השתבש? בשלב מסוים מחירי הנכסים הפסיקו לעלות, החלה אינפלציה, מחירי הנפט והדלק עלו, ולווי הסאב פריים לפתע לא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו. מכאן והלאה התסריט ברור.

 

זה הזמן להסביר עוד משהו בסיסי על הכלכלה העולמית. כל הכלכלה המודרנית, כל החיים as we know it, מתבססים על הנחה אחת פשוטה – שלא כולנו נרוץ בבת אחת למשוך את הכסף מהבנק. למה? כי הבנק לא באמת מחזיק את כל הכסף שהוא לכאורה מחזיק. לדוגמא, אם בחשבון הבנק שלי רשום שיש לי 10,000 ₪, אז בפועל אין לבנק את כל הסכום במזומן, אלא משהו שיותר קרוב לעשירית מהסכום – 1000 ₪. ההפרש מושקע למשל בהלוואות לאנשים אחרים או בפרויקטים אחרים. עכשיו, כל עוד לא כולם ביחד באים לדרוש את הכסף, אז הבנק מסתדר. אבל, ברגע שכולם באים בבת אחת – יש בעיה חמורה. הכסף לא באמת קיים. לבעיה הזאת קוראים "בעיית נזילות".

 

כשלקוח אחד לא מצליח להחזיר הלוואה – מילא. אבל כשעשרות אלפים מתחילים לא להחזיר את ההלוואות – וכל חוב אבוד כזה שווה כמה מאות אלפי דולרים טובים – אז מתחילה בעיה. וכשעשרות אלפים הפסיקו לשלם את המשכנתא שלהם, הבנקים החלו להיכנס לקשיי נזילות.

ומכאן והלאה זה כבר פשוט .. הבנקים הגדולים וחברות אשראי מתחילות להציג מחיקות אדירות - יותר מחצי טריליון דולר ברחבי העולם (זה מספר גדול עם 12 אפסים). המשמעות בפועל היא שחצי טריליון דולר, שהיו רשומים כנכסים של אותן חברות, פשוט נעלמו כלא היו.

וממשיכה ההידרדרות - חברות אשראי ופיננסים אחרות שמחזיקות נכסים ומניות של אותם בנקים סופגות את הנזק המשני. כמובן שכל זה מוביל לירידות חדות ביותר בבורסות ברחבי העולם, שם רק אתמול התנדפו להם 600 מיליארד דולר רק בארה"ב. מכאן הדרך למיתון כלל עולמי עולה על הכביש המהיר.

 

כ-11 בנקי השקעות נסגרו בשנה האחרונה בארה"ב. אנשים מפוטרים, לבנקים ששרדו אין כסף להלוות לאנשים ועסקים ולכן ההלוואות מתייקרות – וכל זה כמובן לא יישאר רק בגבולות ארה"ב. אם יש משהו שאף אחד כבר לא מתווכח איתו אחרי סוף השבוע האחרון, זה שהמיתון הגיע והגיע בגדול. כי כשארה"ב מתעטשת, אנחנו נהיים חולים, וכשארה"ב מוטלת לקרשים, אנחנו לא נשאר שמחים ומאושרים לאורך זמן.

 

אז איך זה משפיע עלינו? חלקים גדולים במשק כבר התחילו לחטוף. בנק פועלים כבר מחק מיליארד שקל עקב השקעות סאב פריים, והיום לאחר הקריסה בסוף השבוע הודיעו לאומי ופועלים כי הדבר יגרום להפסד של כמה מאות מיליוני שקלים כל אחד (אפשר להתנחם, לבנק שקרס בסוף השבוע יש חובות של 613 מיליארד דולר .. סיום צורם לבנק שהיה קיים 158 שנה).

מאז תחילת הירידות בבורסות איבדו קופות הגמל והפנסיה בארץ כ 30 מיליארד שקל. כן, מכספי הפנסיה שלנו. היצוא שלנו לארה"ב ואירופה יקטן עקב המיתון שם, ירידת הדולר (למרות שטובה לכאורה לשוכרי הדירות) דופקת חזק את רווחי היצואנים ותוסיפו לזה את מחירי הדלק הגבוהים ואינפלציה שהתחילה קצת להשתולל – וכל זה אומר מיתון.

 

עד כאן העובדות, ועכשיו הפרשנות – האופטימית או הפסימית (כל אחד מוזמן להתחבר למה שהוא מרגיש).
התחזית האופטימית – אנחנו סה"כ בעוד משבר. הגענו לתחתית המשבר, יהיה מיתון קליל שנה שנתיים, המשק שלנו יציב יחסית לזעזועים החיצוניים, נתגבר, הבורסה תחזור לעלות מהר מהר ונחזור לטייל בקניונים ולרכוש מכל הבא ליד.
התחזית הפסימית – עם כזה משבר העולם עוד לא התמודד. תחתית המשבר עוד לפנינו (AIG, חברת הביטוח הגדולה בארה"ב נלחמת כרגע על חייה וביקשה הלוואה של 40 מיליארד דולר מהממשלה), המשבר בבנקים ובבורסה יעבור הלאה לעסקים הרגילים, המיתון יהיה עמוק כואב ולא ייגמר אחרי שנה שנתיים, הבורסה לא תחזור לרמות השיא כל כך מהר, אנשים יפוטרו, הקניונים יתרוקנו, חברות ייסגרו והמצב ילך וידרדר.

 

מה באמת יהיה? אף אחד לא באמת יודע, אבל לפי הלך הרוח הנוכחי, הגיע הזמן לשחק "בונקר". תתכוננו לתקופה לא פשוטה, לא קצרה ולא כל כך נעימה.

 

אסי.

אסי, תודה רבה, בשם כולנו.