תצחקו תצחקו… זה באמת עוד רבע שעה.
אנחנו הישראלים זורמים, חושבים שהכל יהיה בסדר, חושבים שהמדינה תדאג לנו לכל מה שנרצה ואז פתאום זה מגיע, גיל הפרישה לפנסיה. האם אתם מוכנים? יש לכם מספיק כסף בשביל לשמר את רמת החיים שלכם? יש לכם מספיק כסף בשביל להישאר עצמאיים ובלתי תלויים בילדים שלכם ?
אנחנו מגיעים מתישהו לגיל שבו על פי המדינה אנחנו צריכים להפסיק לעבוד ולהתחיל לקבל סוג של משכורת לכל החיים. מאיפה המשכורת הזו מגיעה? זה די פשוט, מהכסף שאנחנו והמעסיק שלנו (במידה ואנחנו שכירים) מפרישים בכל חודש לקופת חסכון מיוחדת.
הפעם דווקא הפרטים והדקויות לא בליבת הטור הזה, אלא הרעיון. אם לא תחסכו בכלל כנראה שתצטרכו לחיות עם בן או בת הזוג על בסיס של קצבת ביטוח לאומי והשלמת הכנסה של כ-3,511 ₪ נכון להיום. שוב, 3,511 ₪ לשני בני הזוג. לחזור על זה שוב? כן! זה לחודש..לא לשבוע..
חוק הפנסיה שנכנס לתוקפו לפני יותר משנה, מחייב את המעסיק להפריש פנסיה לכל עובדיו. אין הענין נתון לשיקולו של העובד והוא אינו יכול לוותר על ההפרשות. בעצם בחוק חברתי זה דאגה כנסת ישראל והממשלה לכל אותם 37% מהעובדים השכירים שאין להם פנסיה. אז באה הממשלה ואמרה אני דואגת לכל עובד לפנסיה, אבל השאירה את האחריות על ניהול הכסף והפקדתו באפיק פנסיוני עלינו האזרחים ואף קבעה כי זכותו של העובד להתייעץ עם יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיוכל לעזור לו בבחינת המתכונת אשר תניב לו פנסיה גדולה וטובה לחייו ולחיי משפחתו ותגן עליו גם במקרים של מחלה או חס וחלילה מוות.
זה לא כל כך משנה מה בדיוק הם עושים ולמה. אבל! מה שכן משנה זה האם אני מגיע לגיל פנסיה כשיש לי מספיק כסף כדי לחיות באותה רמת החיים?
מה אני צריך לבדוק בעצם?
רוצים לדעת? הכנסו להמשך הטור - לחצו כאן.





אז תודה תודה תודה.
