מרץ 13
 
חותמים על חוזה
טוב, תראו.. זה לא פשוט כל העניין הזה.

רציתי לכתוב השבוע על החיסכון הפנסיוני שלנו, אבל כל הסוגיה של המשבר הכלכלי לא מניחה את דעתי.

אתמול (יום ג') פירסם נגיד בנק ישראל את תוכניתו הכלכלית למלחמה במיתון העוטף אותנו בימים אלו. נגיד בנק ישראל הוא בעצם היועץ הכלכלי לממשלה בתחום הכלכלה ומתפקידו להיות סמכות מקצועית בתחום הכלכלי. כמו שבטח כבר שמעתם לא פעם, סטנלי פישר הוא בעל שם עולמי בתחום הכלכלי ונחשב לאחד הטובים בתחומו.

 בידי נגיד בנק ישראל כלי חשוב מאוד עליו הוא שולט באופן בלעדי וזוהי הריבית במשק. בחודשים האחרונים אנחנו עדים להורדת הריבית במשק מעת לעת. משמעות הדבר היא כי אנחנו עשירים יותר. עשירים? נו טוב, זה דבר יחסי, אבל בואו נסכם על כך שפשוט יש לנו יותר כסף. למשל אם לקחנו הלוואה או משכנתא אנחנו מחזירים אותה בריבית נמוכה יותר בכל חודש או לחילופין אנחנו משלמים לבנק פחות כסף על המינוס שלנו, ובעצם כך פישר מעודד אותנו לצאת ולהמשיך לקנות בסופר או בחנויות הבגדים. אם אנחנו קונים, חנויות לא נסגרות. אם חנויות לא נסגרות יש עבודה וכו'.

ממשלת נתניהו ההולכת ומוקמת בימים אלו תצטרך להחליט על נתיב כלכלי נכון כדי להוציא אותנו מהמשבר הזה חזקים יותר מאשר נכנסו אליו. זה לא יהיה פשוט וזה גם כנראה לא יהיה בדיוק על פי תוכניתו של פישר. מה שכן, זה הולך לכאוב לכולנו. שכירים ועצמאים, נשים וגברים, מעמד עליון ותחתון, כן, זה אומר שכולנו נושפע מהמצב הכלכלי.

 
מי שמכיר אותי יודע שאני אופטימיסט ואני נוטה להאמין שהכל יסתדר ויהיה טוב, יחד עם זאת בתחום הכלכלי מחובתנו להיערך לנורא מכל. ועל כן אנחנו עושים היום 2 דברים – חותמים חוזה לחצי שנה ומעודדים צרכנות ישראלית.

חוזה? מה אני עורך דין? לא! אבל אחד הדברים שאני מבהיר למשפחות כשאני יושב איתם זה שהתקציב שאנחנו בונים מתאים בערך לחצי שנה, כאשר אנחנו צריכים להמשיך ולתקף אותו. בד"כ כשאנחנו רוצים לצאת מהמינוס אני מציע לעשות קיצוץ קיצוני במשך חצי שנה, ואז לראות איפה קל ואיפה קשה, מה אפשר להוסיף ואיפה צריך לקצץ עוד.

אמנם לא כולכם במינוס בחשבון הבנק, אבל בהחלט המצב היום דורש מכם להיערך למצב כלכלי בעייתי שבהחלט יכול להגיע גם אליכם הביתה. דמיינו מצב שבו באמת פוטרתם מהעבודה ולוקח יותר מדיי זמן למצוא עבודה חדשה.

עכשיו בואו נתחיל – בחצי שנה הקרובה:

1. מוותרים על קניית בגדים (יש המון בארון..תבדקו רגע!)
2. לא משדרגים אף מכשיר סלולארי (וכן, גם אני רוצה לקנות סמסונג אומניה חדש)
3. מורידים קופסת סיגריות אחת בשבוע אם אתם מעשנים.
4. נעליים? רק בעונה הבאה..
5. נשארים עם משקפי השמש של הקולקציה הקודמת.
6. לא מחליפים מוצרי חשמל סתם ככה (אפשר לדחות את קנית מסך הLCD לחדר השינה)
7. לא נוסעים לחו"ל .
8. לא נוסעים למלונות יקרים, יש אחלה בתי הארחה בקיבוצים בארץ.
9. חוזרים לאכול אוכל ביתי.
10. מחזירים עטרה ליושנה – אפשר לשחק בבית או בגינה, לראות סרט בבית עם פופקורן ועוד.
11. מחליפים למנורות חשמל חסכוניות או לפלורוסנטים.
12. וותרו על כרטיסי האשראי הרבים, השאירו רק אחד.
 
אני יודע שזה לכאורה נשמע נורא.
אבל זה רק לחצי שנה, זה רק כדי להתיישר, זה רק כדי לעשות בסופו של דבר טוב לכם ולבני משפחתכם.

איך מרכיבים כזו רשימה? כדאי לעשות את זה בכיף, שבו ביחד בארוחה המשפחתית ותסבירו לילדים מה המצב הכלכלי היום בעולם ושיש המון בעיות ושאתם כמשפחה רוצים להיערך למצב.
כל אחד יכין רשימה של 3 דברים שהוא יכול להצטמצם בהם למשך חצי שנה, אבל כל אחד צריך להתמקד בדברים שהם אישיים שלו (אבא לא אומר שאמא לא צריכה להסתפר יותר, זה ברור?).
ואז לעשות רשימה משפחתית משותפת של קיצוצים (חשמל, מים – כי אין לנו כנרת אחרת וכו').

חצי שנה וזהו. אח"כ בוחנים את המצב מחדש ומחליטים מה הלאה.

 
ואנחנו עוברים לנושא השני של היום, למרות הקיצוצים ובאופן פלא אנחנו ממשיכים לחיות ולקנות, כי ככה זה. ולכן, אני החלטתי לאור מצבם של העסקים שבסיכון, לנסות ולהקפיד לקנות רק תוצרת ישראלית.

חשבתי על זה ובאמת שזה לא מסובך לקנות פסטה תוצרת ישראל ולא תוצרת חוץ וכך גם על מאוורר, מקרר, בגדים, לאכול ברשת המבורגרים ישראלית או בפיצה מקומית.

אז קחו את זה לעצמכם כאתגר, אם כבר מוציאים כסף, בואו נוציא את זה על עצמנו ונעזור לכל בעלי העסקים.

פנסיה? ביום רביעי הבא.

שלכם,

יוסי מלמד.

ספט' 23

הטור השבועי שלי הפעם מתעסק בחשבון הנפש שאנחנו עושים כמיטב המסורת היהודית לקראת תחילת השנה והימים הנוראים.
רק שהפעם לא נתמקד בעבירות בין אדם לחברו, אלא ב"עבירות" הכלכליות שלנו. :)

הטור המלא מתפרסם כאן כידוע…

את הטור השבוע אני מקדיש לראש השנה הקרב ובא, ולא כדי לדבר על איך עוברים את חגי תשרי בשלום, וגם לא על איך נכון להיערך למיתון הבא עלינו לרעה. הימים של ראש השנה ועד ליום כיפור נועדו עבורנו לחשבון נפש ולכן הפעם נעסוק בסגירת חשבון כלכלי שלנו עם עצמנו.

על המצע לדיון..ומה בדיוק קורה שם.. לחצו עלי.. נו..תלחצו..
שתהיה שנה טובה לכולנו
יוסי מלמד.
 

את המשפחה שלנו אנחנו אמורים לנהל כאילו הייתה עסק כלכלי, כלומר יש לה הוצאות, הכנסות ותזרים מזומנים מסוים. כל משפחה עם העסק שלה, באחת שני בני הזוג שכירים בהיי-טק, השניה בן הזוג עצמאי ובת הזוג בבית עם הילדים (או להפך), ובשלישית שני בני הזוג מרוויחים משכורת מינימום. על זה נאמר, כל אחד והחבילה שלו.

ההבדל בין עסק כלכלי לבין משפחה הוא שעסק אפשר לסגור, להכריז על פשיטת רגל, כמו הבנקים הגדולים בארה"ב, ולהמשיך הלאה בחיים. נכון שבני זוג יכולים להתגרש וכאילו "לסגור את העסק", אבל מה עם הילדים? והחובות? והאווירה בחיים? זה כבר יותר מסובך. זה אומר שאנחנו לא סתם צריכים לנהל את המשפחה שלנו כאילו הייתה עסק כלכלי, אלא צריכים לנהל אותה כאילו הייתה עסק כלכלי מצליח ומשגשג.

אז חברים, אני מבקש לזמן ישיבת של דירקטוריון המשפחה. ביום חמישי בשעה 19:30, אנחנו נתכנס בפינת האוכל של המשפחה ונתחיל לעבוד.

ספט' 07

אתם לא תאמינו חברים, החופש הגדול נגמר.. מי שאין לו ילדים שם לב לזה כי פתאום מתחיל להיות לחץ בכבישים (תספרו עוד 5 ימים ותבינו..)

ומה קורה אחרי החופש?

חגי תשרי בפתח.
חגים זה מסורת, הווי משפחתי, ארוחות - נפלא, לא?
כן, אבל לא רק.

לתקופת החגים יש משמעויות כלכליות עלינו, לא ננסה הפעם לתת מענה להכל, אלא נתמקד בסוגיית המתנות.
איפשהו במעלה הדרך אני חושב שאנחנו איבדנו את הפרופורציות בכל מה שקשור למתנות, ואנחנו מוציאים מאות שקלים כל חג על מתנות לכל העולם וגם לאחותו.

אני חושב שאפשר בכיף להכין מתנות שכיף לתת וכיף מאוד לקבל וכמובן גם במחיר מוזל.

החוק הבסיסי אומר שבמקום לקנות משהו מוגמר בחנויות השונות, פשוט להכין לבד ולהיות קצת יצירתי.

ליקטתי כמה רעיונות שקל מאוד ליישם בבית:

1. אם אתם עושים את החג אצל ההורים שלכם, אפשר בהחלט להכין תמונה חמודה ומצחיקה של כל המשפחה, למסגר ולעטוף יפה. תמיד כיף לקבל כזו מתנה שאפשר לתלות בסלון או במשרד ולהשוויץ.

2. מכירים את הלאקי-במבוק הנפוץ מאוד בשנתיים האחרונות בישראל? המחיר לצנצנת קטנה כ-60-70 ש"ח, תלוי איפה ומתי קונים. אז הנה מה שאפשר לעשות: הולכים לשוק הכרמל או לכל משתלה שקרובה אליכם, וקונים במבוק בכ-10-15 ש"ח, צנצנת בכ-20 ש"ח - והנה עשיתם לאקי-במבוק משלכם, בחצי מחיר.
10 דקות השקעה, 50% חסכון. שווה, לא?

3. רוצים לקנות חמסה עם ברכת הבית? מובייל חמוד של פעמונים? במקום לשלם כ-80-90 ש"ח (במקרה הטוב) בחנות, קיפצו לשניה לחנות היצירה הקרובה אליכם הביתה, ותקנו קצת חומרים..
קחו את הילדים, או שבו בעצמכם תצבעו..שימו קצת נצנצים והרי לכם מובייל home made.
מצאתי אתר של חברת אומגה שמלמדים איך עושים כל מיני דברים - הנה מובייל - לחצו עליי
הנה עוד אתר עם קטלוג מוצרים שניתן לקנות, לא השוותי מחירים בינו לבין חנויות אחרות, אבל יש אינסוף חנויות יצירה, ממש כמו פטריות שאחרי הגשם - לחצו פה  

4. קופסא מעוצבת עם עוגיות.
מה דעתכם לתת לחג קופסא שהילדים צבעו, עם המון עוגיות טעימות בפנים?
30 ש"ח וסגרתם עניין לשני הצדדים של החג (וישאר לכם עוד שאריות לנשנש עם הקפה שאחרי החג)
במקום קופסא, אפשר גם לקנות צלחת מעוצבת ויפה ולשים עליה את העוגיות, או אולי עוגת דבש שעשיתם.

5.עציץ פירות.
שמעתי על הרעיון הזה משרית (זו מהבלוג שליד).
קנו עציץ חמוד, ובמקום זר פרחים או שוקולדים, חתכו פירות בצורות מצחיקות או אפילו סתם בצורה של ירח,
תיקעו על שיפוד וסדרו את זה יפה. זה צבעוני, מיוחד, טעים וכיפי.
אם לא בא לכם על פירות (ובטח שלא על ירקות :) ) קיפצו לסופר ותקנו כל מיני פרלינים ותתקעו אותם על השיפוד.

6. סתם עציץ של כיף.
קופצים למשתלה קונים עציץ קטן, שמים בתוכו קקטוס! (יש כאלה גם צבעוניים). 30 ש"ח סגרתם עניין.
למה קקטוס? יש סיכוי שזה יחזיק עד ראש השנה הבא :)

 ומעבר לרעיונות:
1. תגידרו מראש תקציב למתנות, גם להורים שלכם, וגם לילדים שלכם.
2. אח"כ מחפשים מתנות במסגרת התקציב.
3. תזכרו שבמתנה שכזו העיקר הכוונה.
4. הרבה יותר כיף לקבל משהו שאתה רואה שהשקיעו בו, מאשר סתם ספר מחנות ספרים או ערכת דבש שקנו בחנות.
5. פרחים זה פאסה..זה נובל אחרי שבוע, לא חבל על 170 הש"ח שהוצאתם?
6. הדמיון פה הוא אין סופי, צריכים להיות קצת יצירתיים ולא לוותר לעצמכם, ובסוף זה כיף.
7. ואני שואל, מה קרה לכל ה"שנות טובות" הפשוטות והיפות של פעם.. היה כיף, לא?

מישהו אמר לי השבוע כשסיפרתי לו על הנושא של הפוסט הזה, שאני בעצם מלמד לחיות בקמצנות, חייכתי ואמרתי "מה פתאום!!!". אני באופי שלי לא קמצן, מצד שני כשמוציאים המון כסף סתם כך, פשוט חבל לי.
למה לקנות פרחים שנובלים ולשלם המון כסף על זה, כשאפשר בהרבה פחות כסף, לעשות משהו באמת אישי שמחזיק מעמד..

זהו, זה פורסם מספיק זמן מראש, כדי שלא יהיה לכם התירוץ של "ערב החג זה עוד רבע שעה!".
אפשר להגיד כבר חג שמח?

יוסי מלמד.