טוב, אני מצטער, אני לא יכול שלא להצטרף לתנועה העולמית שאומרת שאנחנו מאמינים.
ואגיד בצורה קיצונית, ומקווה שתקבלו את זה בשלום, אבל אם אפרו-אמריקאי יכול להיות נשיא ארה"ב (ואני ממש בעד!),
אז בהחלט בהחלט שאנחנו יכולים לצאת מהמינוס בחשבון הבנק שלנו.

קדימה לטור..

"אנחנו באמת לא מבינים איך זה יכול להיות. אנחנו נראים לך משפחה שחיה חיי מותרות?" - זה היה בערך המשפט השני שבני הזוג ישראלי ממרכז הארץ אמרו לי בפגישה שלנו שבוע שעבר. משפחת ישראלי היא משפחה מאוד טיפוסית, משפחה שחיה עם מינוס בחשבון הבנק שלה, כמו רוב המשפחות בישראל.

כולנו מכירים את החוק הבסיסי שבו אנחנו אומרים "הוצאות תמיד יהיו קטנות מהכנסות", הרי זה לא שגיליתי את אמריקה עם המשפט הזה. למרות זאת יותר, ממחצית מאזרחי ישראל מוציאים יותר ממה שהם מכניסים.

אז אמר לי דני, "מה אתה רוצה? איך אני יכול לחיות מהמשכורת הזו?". והוא צודק. זו שאלה קשה מאוד. אנחנו רוצים הרבה, אנחנו רוצים את החינוך הכי טוב לילדים שלנו, ואנחנו רוצים את הבגדים הכי טובים עבורם . ואם אין לנו משפחה אז אנחנו רוצים לחיות את החיים - לצאת, לבלות, לראות עולם. אם אנחנו זוג צעיר אנחנו רוצים את החתונה הכי טובה ואז לקנות את הבית הכי יפה והכי גדול עם הסלון הכי טוב שרק אפשר.

 

תוציאו את המינוס מהלקסיקון

 לא לחיות במינוס 
 צילום : אימג`בנק/GettyImage   

אמרתי לדני "אתה צודק, מהיום ובכל חודש אני אתן לך עוד 5,000 שקלים, ואז הכל יהיה בסדר". דני הסתכל עלי בשוק, חייך קלות ואמר לי "נו, אתה לא רציני". נכון שאני אדם ציני, לפחות כך טוען מי שמכיר אותי, אבל עניתי לו בפשטות "דני, אני מאוד רציני, אבל אתה מאוד לא רציני".

זה לא משנה אם אתם בעלי משפחה, רווקים, סטודנטים או אלמנים, לחיות במינוס בחשבון הבנק צריך לצאת מהלקסיקון שלכם. זה לא בריא, זה מכניס ללחץ, זה עוצר אותנו ולא מאפשר לנו להשיג את המטרות שלנו בחיים.

בכתקשורת הכלכלית פורסם השבוע על עימות בין טורקיה לבין הבנק העולמי. הראשונה טוענת כי היא לא במשבר כלכלי והבנק העולמי טוען שכן. מי צודק? כנראה שהבנק העולמי. כמו שר האוצר הטורקי, גם אנחנו קודם מכחישים – "זה רק החודש ככה, חודש הבא הכל יהיה בסדר, הנה לוקחים הלוואה אחת ויש לנו דף חלק בבנק".

זה נכון שלוקח זמן להבין שיש בעיה, ככה זה לפחות אצל רובנו, אבל כמה שנקדים להתייחס אל הבעיה הכלכלית שלנו, ככה נקדים לסיים את הטיפול בה וכך זה יהיה פחות כואב.

אז איך נזהה שאנחנו בבעיה?

בחנו איפה אתם עומדים אל מול הסעיפים הבאים:

1. האם אתם תמיד במינוס בחשבון הבנק שלכם

2. האם אתם מחזיקים יותר מחשבון בנק אחד ומנסים לשחק עם המסגרות של החשבונות השונים

3. לקחתם הלוואה כדי לאפס את המינוס ולהתחיל מחדש ואתם שוב במינוס

4. אתם לא מצליחים לחסוך לשום דבר, הכסף "נעלם" לכם

5. כשחמי, פקיד הבנק שלכם מתקשר, אתם לא עונים ומתחילים להזיע

6. אין לכם מושג מה מצב חשבון הבנק שלכם או על כמה עומד המינוס היום

7. אתם לא יודעים על מה וכמה אתם מוציאים בחודש

אז אם אתם מזדהים עם אחת השאלות שהוזכרו פה, נורה אדומה צריכה להתחיל להבהב לכם בראש. לכן, חברים - חייבים לעשות משהו בנידון.

היי אמיגוס,
הסתיו כבר כאן, החגים מסתיימים עוד רגע קט (יש אלוהים!), וזה אומר שהשנה האקדמית בפתח.

הטור השבועי הפעם עוסק בטיפים להישרדות בשנה האקדמית, אתם כמובן מוזמנים להגיב, ולהוסיף טיפים משלכם.

שנה אקדמית בישראל עולה לסטודנט כ-35 אלף שקלים בממוצע וכוללת שכר לימוד, הוצאות לימודים כמו צילומים, אוכל ועוד. לא מעט כסף למישהו שרק חזר מהטיול בדרום אמריקה. מה שקורה לרוב זה שסטודנטים רבים נכנסים לחובות, לוקחים הלוואות, מנסים לשרוד עם עבודות מזדמנות, וזה כמובן לא עוזר כל כך לאווירת הלימודים.

כדי שתעברו את השנה האקדמית ריכזנו עבורכם 12 עצות, שיקלו לכם קצת על הכיס.

  1. הוצאות קטנות מהכנסות

לא משנה מה, חייבים להקפיד על הוצאות קטנות מההכנסות. גם אם זה אומר שערב אחד נישאר בבית ולא נצא עם החבר'ה. חשוב מאוד להתנהל כלכלית ולא לזרום כלכלית. תכננו היטב את התקציב שלכם.

2. מקסימום הכנסות

המטרה היא להגיע להכנסה הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים להכניס במקביל ללימודים שלנו. חפשו את העבודה שתכניס לכם משכורת גבוהה ככל הניתן ושעדיין תהנו ממנה. בנוסף שקלו לתת בזמנכם החופשי שיעורי עזר לתלמידי תיכון או ביה"ס היסודי, זה יכול להכניס לכם עוד כ-1,000 שקלים בחודש.

3. מינימום הוצאות

כמובן שננסה להקטין את ההוצאות שלנו למינימום האפשרי. לא לגור במרכז תל אביב, לנסות להישאר לגור אצל ההורים לפחות בתקופת הלימודים הראשונה, הידועה כלחוצה יותר. חשבתם לגור במעונות?

הרבה אנשים שיוצא לי לדבר איתם או לייעץ להם בהקשר הכלכלי, טוענים שאין להם כסף.

כשמסתכלים באופן אובייקטיבי על הנתונים מגלים שיש להם משכורת מכובדת, לפעמים אפילו מעל הממוצע במשק.

אז מה הבעיה בעצם?

אנחנו מקבלים משכורת, מוציאים את הכסף שאנחנו רוצים להוציא על שלל דברים כמו: בגדים (והרבה!), אוכל, שכר דירה, פגישות עם חברים, קצת תרבות, ילדים במידה ויש.. ועוד ופתאום מגלים שאנחנו במינוס שהולך וגדל מחודש לחודש.

במצב כזה באמת אין לנו כסף, כי המשכורת לא מספיקה אף פעם למה שאנחנו רוצים לעצמנו. וכמו שאמרנו בפוסט הקודם הדלק עלה ב-12% בשנה האחרונה, והאורז עולה כבר 14 ש"ח לקילו, ומחירי החשמל עולים ב- 5% ממש עכשיו. נחשו מי לא עולה? נכון!! המשכורת.

הדרך הנכונה להתנהל היא בניית תקציב משפחתי או אישי.
התקציב לא נקבע לפי הרצונות שלנו בלבד, אלא שילוב של הרצונות והכסף שיש לנו בפועל כשיש כלל אחד בלבד שלאורו אנחנו עובדים:

הוצאות < הכנסות

כן, כן, משפט שכל אחד יודע להגיד, כי יש בזה המון היגיון. לא נוציא יותר ממה שאנחנו מכניסים.

אז אנחנו יודעים מהי המשכורת שלנו ומפה אנחנו צריכים לגזור אחורנית. ענו על השאלות הבאות:

1. מהי המשכורת שלי? ________________

2. כמה כסף אני רוצה לחסוך באופן חודשי או
כמה כסף אני צריך להחזיר באופן חודשי (הלוואות וכו')? ___________

3. כמה כסף נשאר לי אחרי החסכון/החזר החובות? _______________

התשובה לשאלה 3, היא בעצם התקציב שלכם לחודש הקרוב.

וזה הכסף שיש לכם.

את הכסף הזה אנחנו צריכים לחלק בין כל סעיפי התקציב שלנו: מגורים, ביגוד, השכלה, מזון ועוד..
אז קדימה, יש לכם קצת עבודה לעשות, לא?
זה השלב הראשון בדרך להתנהלות נכונה יותר..

אשמח לשמוע תגובות, או יותר נכון לקרוא אותן.
וכמובן אתם מוזמנים להפיץ את הפוסט הזה..רחוק רחוק..לכל מי שקורא מימין לשמאל.