אפר' 04

הטור השבועי בנענע10 מתאים דווקא לעצמאים שביננו ומנסים לשלב בין כלכלת העסק לבין כלכלת המשפחה.
הקמת העסק משפיעה באופן ישיר על חיי המשפחה, אך חשוב למזער את הסכנות הכרוכות בכך. ניסיתי דרך מספר כללי זהב לתת כלים להתמודד עם העסק והמשפחה.

פסח ממש בפתח ואנו חוגגים את יציאת עמנו ממצרים ובעצם את המעבר מעבדות לעצמאות. אם קראתם את "אבא עשיר, אבא עני" מתישהו בחייכם אז בטח הבנתם שהמסר שלו פשוט נכתב עבורנו הישראלים – צאו ממרוץ העכברים. או במילים אחרות הקימו לעצמכם עסק.

לא, זה לא טור על הקמת העסק הקטן הבא. זה טור על כלכלת משפחה, והקמת העסק משפיעה באופן ישיר על חיי כל המשפחה. אני זוכר שאבא שלי הקים את העסק שלו לפני כ-15 שנה, היה לנו דיון משפחתי, ישבנו אבא, אמא ויוסי וגם דוגי הכלב החמוד ואבא שלי הסביר מה הוא הולך לעשות ורצה לקבל את ברכתנו. אני התנגדתי. "מה אם זה לא יצליח???? מה נעשה? מה נאכל?" חמוד. באמת דאגתי. הרי בסופו של דבר אם הקמת עסק והוא מצליח, המשפחה כולה מרוויחה ומצד שני אם נפלת, המשפחה כולה איתך.

 1.תכנון נכון בונה עסק נכון
עסק לא מקימים רק על בסיס של תחושות בטן ורצון טוב, צריכים לשבת ולתכנן את העסק עד לפרטים הקטנים ביותר, צריכים להגדיר את קהל היעד, את האיזור הגאוגרפי, דרכי השיווק, המימון של העסק וכו'. יש להגדיר באופן מסודר את גודל ההשקעה הראשונית בעסק ולוודא כי הוצאות ההקמה הן ריאליות ונכונות. אני ממליץ לבנות תוכנית עסקית מסודרת כדי להתמודד עם השאלות ולא לפספס. הציבו לעצמכם יעדים מדידים כדי שתוכלו לראות אם הצלחתם להתקדם לעבר המטרה שלכם.
2. תמצאו לעצמכם את הדדי שלכם
דדי הוא הרואה חשבון שלי, נכנסתי אליו ביוני 2007, התאהבתי ונשארתי. יש לי שאלה, משהו לא ברור לי, אני בדילמה? אני מתקשר או קופץ לקפה. והוא? תמיד שם בשבילי. אז תמצאו לעצמכם את הדדי שלכם, רו"ח או עורך דין שמבין בענייני העסק ושאיתו תוכלו להתייעץ באופן מסודר. למרות שאין חובה לשכור רואה חשבון לעוסק מורשה, אני חושב שזה הדבר הנכון היות שאף אחד מאיתנו לא באמת מבין בחוקי מס הכנסה ומע"מ, מה מוכר ומה לא. וכו'. רו"ח מקצועי יוכל לעזור לכם לעבוד נכון מול רשויות המדינה ולקבל את המגיע לכם באופן מסודר.
3. הקימו את גדר ההפרדה בין המשפחה והעסק
ככל שתצליחו לעשות הפרדה מלאה יותר בין המשפחה והעסק ככה תוכלו להגן על המשפחה שלכם מהעסק. צעד ראשון יהיה לפתוח חשבון בנק נפרד לעסק ולא לאחד את החשבון המשפחתי עם העסקי. חשוב לציין כי לעסק יש הוצאות מיוחדות כמו תשלום למע"מ ותשלומים לביטוח לאומי ולמס הכנסה שהמשפחה לא צריכה להיות מעורבת בזה. נהלו את תקציב העסק ותקציב המשפחה בנפרד באופן המוחלט ביותר הניתן. לא מעט עסקים קטנים מתנהלים מהבית, זה כיף ונחמד, אם כי העסק פה מתלבש קצת על הבית ומשתמש במשאבים שלו. האם הוא עושה את זה בחינם? צריך להחליט, אני בתחילת הדרך שילמתי לחשבון המשפחתי כסף על החשמל, מים ושכירות של חדר – היה בזה משהו משעשע, אבל מצד שני חשבון החשמל באמת היה גבוה יותר בקיץ כי עבדתי בבית. זה לא חובה כמובן, אבל תחשבו על זה.
4. חשבו את עלויות העסק המדויקות
במסגרת העסק שלכם אתם עושים שיחות טלפון? מכינים פלאיירים? מקימים אתר אינטרנט? נוסעים לפגישות? כמה כל זה עולה?

עליכם לוודא שהעסק מסוגל לכלכל את עצמו ולממן את ההוצאות השוטפות שלו. בשלב הראשון יהיה נכון לעשות רשימה של כל ההוצאות השוטפות החודשיות של העסק (טלפון, הדפסות, דלק וכו') ושל כל ההוצאות השנתיות הקבועות (דו"ח שנתי למס הכנסה, אתר אינטרנט וכו') ולבחון כמה כסף אתם צריכים לשים בצד כל חודש כדי לממן את עליות העסק.

5. מע"מ המפתח להצלחה
רוצים לדעת עוד? .. להמשך הטור..לחצו כאן :)
דצמ' 01

טוב, אני מצטער, אני לא יכול שלא להצטרף לתנועה העולמית שאומרת שאנחנו מאמינים.
ואגיד בצורה קיצונית, ומקווה שתקבלו את זה בשלום, אבל אם אפרו-אמריקאי יכול להיות נשיא ארה"ב (ואני ממש בעד!),
אז בהחלט בהחלט שאנחנו יכולים לצאת מהמינוס בחשבון הבנק שלנו.

קדימה לטור..

"אנחנו באמת לא מבינים איך זה יכול להיות. אנחנו נראים לך משפחה שחיה חיי מותרות?" - זה היה בערך המשפט השני שבני הזוג ישראלי ממרכז הארץ אמרו לי בפגישה שלנו שבוע שעבר. משפחת ישראלי היא משפחה מאוד טיפוסית, משפחה שחיה עם מינוס בחשבון הבנק שלה, כמו רוב המשפחות בישראל.

כולנו מכירים את החוק הבסיסי שבו אנחנו אומרים "הוצאות תמיד יהיו קטנות מהכנסות", הרי זה לא שגיליתי את אמריקה עם המשפט הזה. למרות זאת יותר, ממחצית מאזרחי ישראל מוציאים יותר ממה שהם מכניסים.

אז אמר לי דני, "מה אתה רוצה? איך אני יכול לחיות מהמשכורת הזו?". והוא צודק. זו שאלה קשה מאוד. אנחנו רוצים הרבה, אנחנו רוצים את החינוך הכי טוב לילדים שלנו, ואנחנו רוצים את הבגדים הכי טובים עבורם . ואם אין לנו משפחה אז אנחנו רוצים לחיות את החיים - לצאת, לבלות, לראות עולם. אם אנחנו זוג צעיר אנחנו רוצים את החתונה הכי טובה ואז לקנות את הבית הכי יפה והכי גדול עם הסלון הכי טוב שרק אפשר.

 

תוציאו את המינוס מהלקסיקון

לא לחיות במינוס

 לא לחיות במינוס 
 צילום : אימג`בנק/GettyImage 
 
אמרתי לדני "אתה צודק, מהיום ובכל חודש אני אתן לך עוד 5,000 שקלים, ואז הכל יהיה בסדר". דני הסתכל עלי בשוק, חייך קלות ואמר לי "נו, אתה לא רציני". נכון שאני אדם ציני, לפחות כך טוען מי שמכיר אותי, אבל עניתי לו בפשטות "דני, אני מאוד רציני, אבל אתה מאוד לא רציני".

זה לא משנה אם אתם בעלי משפחה, רווקים, סטודנטים או אלמנים, לחיות במינוס בחשבון הבנק צריך לצאת מהלקסיקון שלכם. זה לא בריא, זה מכניס ללחץ, זה עוצר אותנו ולא מאפשר לנו להשיג את המטרות שלנו בחיים.

בכתקשורת הכלכלית פורסם השבוע על עימות בין טורקיה לבין הבנק העולמי. הראשונה טוענת כי היא לא במשבר כלכלי והבנק העולמי טוען שכן. מי צודק? כנראה שהבנק העולמי. כמו שר האוצר הטורקי, גם אנחנו קודם מכחישים – "זה רק החודש ככה, חודש הבא הכל יהיה בסדר, הנה לוקחים הלוואה אחת ויש לנו דף חלק בבנק".

זה נכון שלוקח זמן להבין שיש בעיה, ככה זה לפחות אצל רובנו, אבל כמה שנקדים להתייחס אל הבעיה הכלכלית שלנו, ככה נקדים לסיים את הטיפול בה וכך זה יהיה פחות כואב.

אז איך נזהה שאנחנו בבעיה?

בחנו איפה אתם עומדים אל מול הסעיפים הבאים:

1. האם אתם תמיד במינוס בחשבון הבנק שלכם

2. האם אתם מחזיקים יותר מחשבון בנק אחד ומנסים לשחק עם המסגרות של החשבונות השונים

3. לקחתם הלוואה כדי לאפס את המינוס ולהתחיל מחדש ואתם שוב במינוס

4. אתם לא מצליחים לחסוך לשום דבר, הכסף "נעלם" לכם

5. כשחמי, פקיד הבנק שלכם מתקשר, אתם לא עונים ומתחילים להזיע

6. אין לכם מושג מה מצב חשבון הבנק שלכם או על כמה עומד המינוס היום

7. אתם לא יודעים על מה וכמה אתם מוציאים בחודש

אז אם אתם מזדהים עם אחת השאלות שהוזכרו פה, נורה אדומה צריכה להתחיל להבהב לכם בראש. לכן, חברים - חייבים לעשות משהו בנידון.

מה הצעד הבא? כנסו לטור..ותראו.
אוק' 11

היי אמיגוס,
הסתיו כבר כאן, החגים מסתיימים עוד רגע קט (יש אלוהים!), וזה אומר שהשנה האקדמית בפתח.

הטור השבועי הפעם עוסק בטיפים להישרדות בשנה האקדמית, אתם כמובן מוזמנים להגיב, ולהוסיף טיפים משלכם.

סטודנטים אפשר לזהות מרחוק - צעירים בנפשם, עמוסים בעבודה ובלימודים. חלק מתפרנסים מעבודות מזדמנות, חלק משלבים בין קריירה ללימודים, חלק מממנים את הלימודים בעצמם וחלק נעזרים בהורים. חלק לומדים רחוק מהבית, וחלק נהנים מהאוכל של אימא לאורך השבוע.הנה אנחנו עומדים בפתחה של השנה האקדמית בישראל, ואלפי הסטודנטים יחזרו ממסיבות הקיץ היישר אל השיעורים, ההרצאות, העבודות והמבחנים. סטודנטים, הטור הזה מוקדש במיוחד עבורכם. הדפיסו,שימו בארנק ותציצו אחת לשבוע.

שנה אקדמית בישראל עולה לסטודנט כ-35 אלף שקלים בממוצע וכוללת שכר לימוד, הוצאות לימודים כמו צילומים, אוכל ועוד. לא מעט כסף למישהו שרק חזר מהטיול בדרום אמריקה. מה שקורה לרוב זה שסטודנטים רבים נכנסים לחובות, לוקחים הלוואות, מנסים לשרוד עם עבודות מזדמנות, וזה כמובן לא עוזר כל כך לאווירת הלימודים.

כדי שתעברו את השנה האקדמית ריכזנו עבורכם 12 עצות, שיקלו לכם קצת על הכיס.

  1. הוצאות קטנות מהכנסות

לא משנה מה, חייבים להקפיד על הוצאות קטנות מההכנסות. גם אם זה אומר שערב אחד נישאר בבית ולא נצא עם החבר'ה. חשוב מאוד להתנהל כלכלית ולא לזרום כלכלית. תכננו היטב את התקציב שלכם.

2. מקסימום הכנסות

המטרה היא להגיע להכנסה הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים להכניס במקביל ללימודים שלנו. חפשו את העבודה שתכניס לכם משכורת גבוהה ככל הניתן ושעדיין תהנו ממנה. בנוסף שקלו לתת בזמנכם החופשי שיעורי עזר לתלמידי תיכון או ביה"ס היסודי, זה יכול להכניס לכם עוד כ-1,000 שקלים בחודש.

3. מינימום הוצאות

כמובן שננסה להקטין את ההוצאות שלנו למינימום האפשרי. לא לגור במרכז תל אביב, לנסות להישאר לגור אצל ההורים לפחות בתקופת הלימודים הראשונה, הידועה כלחוצה יותר. חשבתם לגור במעונות?

לקריאה של שאר 9 הטיפים..לחצו עליי.
שנת לימודים פורייה.
יוסי מלמד.

 

ספט' 23

הטור השבועי שלי הפעם מתעסק בחשבון הנפש שאנחנו עושים כמיטב המסורת היהודית לקראת תחילת השנה והימים הנוראים.
רק שהפעם לא נתמקד בעבירות בין אדם לחברו, אלא ב"עבירות" הכלכליות שלנו. :)

הטור המלא מתפרסם כאן כידוע…

את הטור השבוע אני מקדיש לראש השנה הקרב ובא, ולא כדי לדבר על איך עוברים את חגי תשרי בשלום, וגם לא על איך נכון להיערך למיתון הבא עלינו לרעה. הימים של ראש השנה ועד ליום כיפור נועדו עבורנו לחשבון נפש ולכן הפעם נעסוק בסגירת חשבון כלכלי שלנו עם עצמנו.

על המצע לדיון..ומה בדיוק קורה שם.. לחצו עלי.. נו..תלחצו..
שתהיה שנה טובה לכולנו
יוסי מלמד.
 

את המשפחה שלנו אנחנו אמורים לנהל כאילו הייתה עסק כלכלי, כלומר יש לה הוצאות, הכנסות ותזרים מזומנים מסוים. כל משפחה עם העסק שלה, באחת שני בני הזוג שכירים בהיי-טק, השניה בן הזוג עצמאי ובת הזוג בבית עם הילדים (או להפך), ובשלישית שני בני הזוג מרוויחים משכורת מינימום. על זה נאמר, כל אחד והחבילה שלו.

ההבדל בין עסק כלכלי לבין משפחה הוא שעסק אפשר לסגור, להכריז על פשיטת רגל, כמו הבנקים הגדולים בארה"ב, ולהמשיך הלאה בחיים. נכון שבני זוג יכולים להתגרש וכאילו "לסגור את העסק", אבל מה עם הילדים? והחובות? והאווירה בחיים? זה כבר יותר מסובך. זה אומר שאנחנו לא סתם צריכים לנהל את המשפחה שלנו כאילו הייתה עסק כלכלי, אלא צריכים לנהל אותה כאילו הייתה עסק כלכלי מצליח ומשגשג.

אז חברים, אני מבקש לזמן ישיבת של דירקטוריון המשפחה. ביום חמישי בשעה 19:30, אנחנו נתכנס בפינת האוכל של המשפחה ונתחיל לעבוד.

ספט' 10

לא שמתם לב בטח, אבל עבר לו שבוע מאז הטור הראשון שלי התפרסם בנענע10, ופתאום הגיח לו הטור השני אל העולם.

אז הנה תקצירון, וכמובן שאתם מוזמנים להכנס ולקרוא בנענע10 את המשך הטור - בשביל זה תקישו כאן.

חגי תשרי עוד רגע כאן: מעט ימי עבודה, יותר מדי ארוחות משפחתיות ורוב המדינה בכלל בטורקיה. אפשר לדון בהרבה נושאים לקראת החגים, כמו למשל: איך לא להשמין, איך לשרוד את המפגשים המשפחתיים, איך להתמודד עם הצד שלה (או שלו) של המשפחה, ועוד, אבל הפעם נדבר על איך לשרוד את החגים מבלי להתרושש.

איך? הנה מתכון בן שבעה חלקים שיכול להקל במאות שקלים למשפחה על ההוצאות לחג:

 1. הערכו תקציבית לחודש הזה

בכל שנה זה מפתיע מחדש: תקופת חגי תשרי מגיעה אלינו בכל שנה בסביבות ספטמבר-אוקטובר לפי ספירת הגויים, וברור שההוצאות בחודש כזה לא יהיו רגילות. האתגר הוא לא להמשיך ולהוציא את אותו סכום הכסף, אלא פשוט להגיע מוכנים לתקופת החגים - כאשר אנחנו יודעים כמה אנחנו מוציאים יותר מהרגיל ועל מה. כדי לעשות זאת עלינו להקצות כסף לטובת החגים בקטגוריות שונות: מסיבות, מתנות, חגיגות, נופש, ילדים וכו'.

מאיפה הכסף הזה מגיע? אופציה אחת לדוגמא, היא לא לחסוך החודש את כמות הכסף הרגילה, אלא חצי מכך. אפשרות נוספת שתוכלו לקחת בחשבון היא להתחיל להניח בצד 300-400 שקלים לטובת חגיגות ראש השנה וסוכות, כבר מחודש מאי. עוד רעיון שכדאי לשקול הוא, לחסוך בכל בחודש מחודשי השנה 100 שקלים עד לחגים: בהחלט אפשרי.

שיטות החיסכון מגוונות ורבות, אבל המסר המשמעותי כאן הוא לתכנן את התקציב של החודש הזה. כלומר עליכם להחליט מראש כמה כסף אתם עתידים להוציא על אירועי החג.

2. מתנות תוצרת בית

איפשהו בשנים האחרונות, איבדנו את הפרופורציות בכל הקשור למתנות-חג. אתם פשוט חייבים לקנות להורים שלו, להורים שלה, לדודה שמארחת את החג הראשון, לחברים שמארחים את החג השני, לסבתא שאצלה נאכל ארוחה מפסקת (וכמובן שאין כמו האוכל של סבתא), והרשימה עוד ארוכה.

אז הולכים לחנות למתנות לבית ומוציאים מאות שקלים על חמסה, קערה, סט מצעים וקומקום חשמלי. למה בעצם? לא חבל על הכסף? האם העובדה שאנחנו מוציאים כסף רב יותר על מתנות מחירים שאנחנו אוהבים יותר?

חכמינו אמרו "העיקר הכוונה" - והם צדקו (בגלל זה הם נקראים "חכמנו", לא?). אפשר להכין מתנות בבית, יחד עם כל המשפחה. זה נחמד, מצחיק, ובאמת ניתן מכל הלב. בתור התחלה, תוכלו למצוא בבלוג שלי כמה רעיונות למתנות home made, לראש השנה הקרב ובא. לא תאמינו, אבל אפשר בהחלט לחסוך כאן למעלה מ-50% מההוצאות הרגילות.

אז קדימה, תשקיעו שעה משפחתית של כיף, ותכינו עוגיות בצנצנת מעוצבת על ידכם, תמונה משפחתית במסגרת או איזה עציץ חמוד.

להמשך הקריאה…לחצו עליי
חג שמח חברים..
תתחילו  להתכונן לחודש הזה..
יוסי מלמד.
יולי 30

בפוסט הקודם שעסק בענייני הכסף, ניסינו להבין כמה כסף נשאר לנו אחרי שאנחנו מורידים את החלומות שלנו (החסכון לעתיד).

הכסף הזה שנותר לנו הוא עוגת התקציב שלנו.

יש לכם תקציב חודשי? אתם יודעים כמה אתם הולכים להוציא החודש על בגדים? אוכל? בילויים?

מי צריך תקציב בכלל, זו השאלה?

לפני כמה שבועות ישבתי עם משפחה מאיזור המרכז לצורך העניין משפחת קדמוני, וניסינו להבין כיצד הם פועלים. כדי לעשות זאת קודם כל בנינו מאזן משפחתי וניסינו להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.
משפחת קדמוני החליטה אלה דברים חשובים לה באמת, ופשוט זרמה איתם מבלי להתחשב בגובה התקציב החודשי שלהם.
בעצם מה שקרה זה שבכל חודש המינוס שלהם בבנק גדל בכ-4,000 ש"ח.

קודם ניסינו להבין בכלל בשביל מה אנחנו צריכים תקציב חודשי ועלינו על כמה סיבות טובות:

1. היכולת לתכנן את המשפחה לטווח הקצר ולראות כיצד היא מצליחה לממש את הצרכים החודשיים שלה (מזון, בגדים, שכר דירה/משכנתא וכו')

2. התכנון לטווח הארוך - התחלתם לחסוך לבר מצווה של הילד? לנסיעה השנתית הבאה שלכם עם המשפחה? לטיול הזוגי שלכם לאיים הקאריביים?

אני חושב שבנוסף לזה אלמנט חשוב מאוד זה השליטה, השליטה על הכסף שלנו מובילה לשליטה על חיינו.

אז הקדמוניים קיבלו ממני משימה, וגם פרד וגם וילמה קיבלו דף ריק, והיו צריכים לבנות את התקציב המשפחתי כפי שהם רואים לנגד עינהם. זה היה ממש יפה לראות כיצד כל אחד מציף את הערכים שלו , את החלומות שלו ואת השאיפות שלו.
"אני רוצה בית עם גינה" אמר פרד. וילמה ישר קפצה ואמרה "אני רוצה לנסוע לחו"ל שנה הבאה", וביחד הם הסכימו לא להתפשר על חינוך הילדים.

אז בעצם התקציב שלנו הוא לא משהו טכני, וחשוב מאוד להבין את זה.
אם לי יש 5000 ש"ח בחודש ולפרד גם, סביר להניח שהתקציב שלנו יהיה שונה.
פרד יבחר לגור במרכז ת"א ואני אבחר לגור ביפו, אני אבחר לנסוע על אופנוע, ופרד בתחבורה ציבורית, פרד יחיה כל ערב בפאב אחר אין-דה-סיטי, ואני? אני באבו-לעפיה.

בבניית התקציב, אנחנו מסייעים לנו להשיג את המטרותנו בחיים.

אנחנו נדרשים כל הזמן לעשות בחירה ולהחליט על מה אנחנו מוציאים את השקל הבא שלנו - אם זה על גאדג'ט כזה או אחר, על דלק או על מסעדה עם חברים.

לבחירה הזו כח עצום, אם עושים אותה.
לרוב, אנשים פשוט חיים, פשוט מתגלגלים עם החיים, זורמים, מחכים ליקום, וחושבים שיהיה בסדר בסוף, כי חייב להיות בסדר, לא?
אבל בעצם אם ניקח את האחריות לידיים שלנו ואת המחוייבות שלנו לעצמנו, אנחנו נבין שהבחירה הזו היא מי שאנחנו.

אז חברים, משפחת קדמוני כבר חיה לפי התקציב המשפחתי שלה, ואתם?
אתם עשיתם את הבחירה שלכם כבר?

אני יודע שאני אשמח לתגובות שלכם ולרעיונות שלכם.

לקינוח, איך אפשר בלי סרטון שיר הפתיחה של הסדרה?

יוסי.