טוב, אני מצטער, אני לא יכול שלא להצטרף לתנועה העולמית שאומרת שאנחנו מאמינים.
ואגיד בצורה קיצונית, ומקווה שתקבלו את זה בשלום, אבל אם אפרו-אמריקאי יכול להיות נשיא ארה"ב (ואני ממש בעד!),
אז בהחלט בהחלט שאנחנו יכולים לצאת מהמינוס בחשבון הבנק שלנו.

קדימה לטור..

"אנחנו באמת לא מבינים איך זה יכול להיות. אנחנו נראים לך משפחה שחיה חיי מותרות?" - זה היה בערך המשפט השני שבני הזוג ישראלי ממרכז הארץ אמרו לי בפגישה שלנו שבוע שעבר. משפחת ישראלי היא משפחה מאוד טיפוסית, משפחה שחיה עם מינוס בחשבון הבנק שלה, כמו רוב המשפחות בישראל.

כולנו מכירים את החוק הבסיסי שבו אנחנו אומרים "הוצאות תמיד יהיו קטנות מהכנסות", הרי זה לא שגיליתי את אמריקה עם המשפט הזה. למרות זאת יותר, ממחצית מאזרחי ישראל מוציאים יותר ממה שהם מכניסים.

אז אמר לי דני, "מה אתה רוצה? איך אני יכול לחיות מהמשכורת הזו?". והוא צודק. זו שאלה קשה מאוד. אנחנו רוצים הרבה, אנחנו רוצים את החינוך הכי טוב לילדים שלנו, ואנחנו רוצים את הבגדים הכי טובים עבורם . ואם אין לנו משפחה אז אנחנו רוצים לחיות את החיים - לצאת, לבלות, לראות עולם. אם אנחנו זוג צעיר אנחנו רוצים את החתונה הכי טובה ואז לקנות את הבית הכי יפה והכי גדול עם הסלון הכי טוב שרק אפשר.

 

תוציאו את המינוס מהלקסיקון

 לא לחיות במינוס 
 צילום : אימג`בנק/GettyImage   

אמרתי לדני "אתה צודק, מהיום ובכל חודש אני אתן לך עוד 5,000 שקלים, ואז הכל יהיה בסדר". דני הסתכל עלי בשוק, חייך קלות ואמר לי "נו, אתה לא רציני". נכון שאני אדם ציני, לפחות כך טוען מי שמכיר אותי, אבל עניתי לו בפשטות "דני, אני מאוד רציני, אבל אתה מאוד לא רציני".

זה לא משנה אם אתם בעלי משפחה, רווקים, סטודנטים או אלמנים, לחיות במינוס בחשבון הבנק צריך לצאת מהלקסיקון שלכם. זה לא בריא, זה מכניס ללחץ, זה עוצר אותנו ולא מאפשר לנו להשיג את המטרות שלנו בחיים.

בכתקשורת הכלכלית פורסם השבוע על עימות בין טורקיה לבין הבנק העולמי. הראשונה טוענת כי היא לא במשבר כלכלי והבנק העולמי טוען שכן. מי צודק? כנראה שהבנק העולמי. כמו שר האוצר הטורקי, גם אנחנו קודם מכחישים – "זה רק החודש ככה, חודש הבא הכל יהיה בסדר, הנה לוקחים הלוואה אחת ויש לנו דף חלק בבנק".

זה נכון שלוקח זמן להבין שיש בעיה, ככה זה לפחות אצל רובנו, אבל כמה שנקדים להתייחס אל הבעיה הכלכלית שלנו, ככה נקדים לסיים את הטיפול בה וכך זה יהיה פחות כואב.

אז איך נזהה שאנחנו בבעיה?

בחנו איפה אתם עומדים אל מול הסעיפים הבאים:

1. האם אתם תמיד במינוס בחשבון הבנק שלכם

2. האם אתם מחזיקים יותר מחשבון בנק אחד ומנסים לשחק עם המסגרות של החשבונות השונים

3. לקחתם הלוואה כדי לאפס את המינוס ולהתחיל מחדש ואתם שוב במינוס

4. אתם לא מצליחים לחסוך לשום דבר, הכסף "נעלם" לכם

5. כשחמי, פקיד הבנק שלכם מתקשר, אתם לא עונים ומתחילים להזיע

6. אין לכם מושג מה מצב חשבון הבנק שלכם או על כמה עומד המינוס היום

7. אתם לא יודעים על מה וכמה אתם מוציאים בחודש

אז אם אתם מזדהים עם אחת השאלות שהוזכרו פה, נורה אדומה צריכה להתחיל להבהב לכם בראש. לכן, חברים - חייבים לעשות משהו בנידון.

הטור השבועי שלי הפעם מתעסק בחשבון הנפש שאנחנו עושים כמיטב המסורת היהודית לקראת תחילת השנה והימים הנוראים.
רק שהפעם לא נתמקד בעבירות בין אדם לחברו, אלא ב"עבירות" הכלכליות שלנו. :)

הטור המלא מתפרסם כאן כידוע…

את המשפחה שלנו אנחנו אמורים לנהל כאילו הייתה עסק כלכלי, כלומר יש לה הוצאות, הכנסות ותזרים מזומנים מסוים. כל משפחה עם העסק שלה, באחת שני בני הזוג שכירים בהיי-טק, השניה בן הזוג עצמאי ובת הזוג בבית עם הילדים (או להפך), ובשלישית שני בני הזוג מרוויחים משכורת מינימום. על זה נאמר, כל אחד והחבילה שלו.

ההבדל בין עסק כלכלי לבין משפחה הוא שעסק אפשר לסגור, להכריז על פשיטת רגל, כמו הבנקים הגדולים בארה"ב, ולהמשיך הלאה בחיים. נכון שבני זוג יכולים להתגרש וכאילו "לסגור את העסק", אבל מה עם הילדים? והחובות? והאווירה בחיים? זה כבר יותר מסובך. זה אומר שאנחנו לא סתם צריכים לנהל את המשפחה שלנו כאילו הייתה עסק כלכלי, אלא צריכים לנהל אותה כאילו הייתה עסק כלכלי מצליח ומשגשג.

אז חברים, אני מבקש לזמן ישיבת של דירקטוריון המשפחה. ביום חמישי בשעה 19:30, אנחנו נתכנס בפינת האוכל של המשפחה ונתחיל לעבוד.

מי שלא שמע על כל הבעיות עם הבנקים בארה"ב, כנראה לא קורא עיתונים/אתרי חדשות/חי בעולם שלנו :)
המשבר הזה, אחד החמורים שידע העולם מאז המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929.
אתמול נאמר "הוול-סטריט לא יחזור להיות כשהיה", לאחר שנמחקו 600 מיליארד דולר בבורסה.
המניה של חברת AIG האמריקנית ירדה היום ב-30%.
משהו לא טוב קורה כאן.

אבל מה זה אומר??? ממה זה נובע? זה משפיע עלינו הישראלים? (רמז - כן..)
כיוון שאני לא כלכלן, ולא מתמחה בכלכלה עולמית, בחרתי שוב להפעיל את הפינה שלנו "בלוג מארח" :).
אז פניתי לאסי שמייסר, אחד החברים הכי טובים שלי, הוגה דיעות, איש מחשבים מדופלם וכלכלן מיוחד.
ביקשתי מאסי שיסביר לנו את כל הבלאגן ואם אפשר, אז בעברית :) וזה מה שיצא:

המשבר הכלכלי הכי חמור בהיסטוריה האנושית או רק השני בגודלו?

מי שקצת ראה חדשות, קצת פתח אינטרנט, לא יכול לפספס את ה "חגיגה" הכלכלית מסביבנו. מה שקורה עכשיו הוא השיא של תהליך שהתחיל לפני שנה פחות או יותר, עם התפוצצות בועת הסאב-פריים. כדי להבין מה קורה כאן, ומה ההשפעה עלינו, צריך להתחיל מההתחלה – וההתחלה היא בסאב פריים.

 

אז ככה, בארץ, למי שהיה התענוג המפוקפק לקחת משכנתא לרכישת דירה, יודע שהבנק לא מוכן לתת הלוואה על יותר מ 70% מערך הדירה. כלומר, הבנק דורש שהרוכש יביא 30% מהסכום הדרוש לדירה מהבית, מכספו שלו. בנוסף, הבנק דואג מאוד לוודא שמי שלוקח את המשכנתא יכול לאורך זמן (בערך 20 שנה) להחזיר את ההלוואה. אלא שני תנאים בסיסיים בשוק המשכנתאות.

 

כאן בעצם מתחילה הבעיה - שני התנאים הבסיסיים האלה לא התקיימו בשנים האחרונות בארה"ב. בארה"ב של השנים האחרונות, אדם ללא הכנסה קבועה (או גבוהה), יכול היה לקבל משכנתא עד 95% (ולפעמים גם 100%) מערך הנכס. כלומר הוא לא נדרש להביא כסף מהבית. כמו כן, הבנקים לא בדקו יותר מדי האם הוא יוכל להחזיר את החוב לאורך השנים. תשאלו, ובצדק – "האם הם דפוקים לגמרי?" והתשובה היא לא. השיטה עבדה.

איך היא עבדה? כל עוד מחירי הדירות עלו, היה נראה כאילו מדובר על השקעה טובה, הבועה המשיכה להתפתח, ואפילו לווי הסאב פריים יוכלו למכור את הנכס, עם רווח משמעותי, להחזיר את ההלוואה וכולם יהיו שמחים.

 

אז מה בכל זאת השתבש? בשלב מסוים מחירי הנכסים הפסיקו לעלות, החלה אינפלציה, מחירי הנפט והדלק עלו, ולווי הסאב פריים לפתע לא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו. מכאן והלאה התסריט ברור.

 

זה הזמן להסביר עוד משהו בסיסי על הכלכלה העולמית. כל הכלכלה המודרנית, כל החיים as we know it, מתבססים על הנחה אחת פשוטה – שלא כולנו נרוץ בבת אחת למשוך את הכסף מהבנק. למה? כי הבנק לא באמת מחזיק את כל הכסף שהוא לכאורה מחזיק. לדוגמא, אם בחשבון הבנק שלי רשום שיש לי 10,000 ₪, אז בפועל אין לבנק את כל הסכום במזומן, אלא משהו שיותר קרוב לעשירית מהסכום – 1000 ₪. ההפרש מושקע למשל בהלוואות לאנשים אחרים או בפרויקטים אחרים. עכשיו, כל עוד לא כולם ביחד באים לדרוש את הכסף, אז הבנק מסתדר. אבל, ברגע שכולם באים בבת אחת – יש בעיה חמורה. הכסף לא באמת קיים. לבעיה הזאת קוראים "בעיית נזילות".

 

כשלקוח אחד לא מצליח להחזיר הלוואה – מילא. אבל כשעשרות אלפים מתחילים לא להחזיר את ההלוואות – וכל חוב אבוד כזה שווה כמה מאות אלפי דולרים טובים – אז מתחילה בעיה. וכשעשרות אלפים הפסיקו לשלם את המשכנתא שלהם, הבנקים החלו להיכנס לקשיי נזילות.

ומכאן והלאה זה כבר פשוט .. הבנקים הגדולים וחברות אשראי מתחילות להציג מחיקות אדירות - יותר מחצי טריליון דולר ברחבי העולם (זה מספר גדול עם 12 אפסים). המשמעות בפועל היא שחצי טריליון דולר, שהיו רשומים כנכסים של אותן חברות, פשוט נעלמו כלא היו.

וממשיכה ההידרדרות - חברות אשראי ופיננסים אחרות שמחזיקות נכסים ומניות של אותם בנקים סופגות את הנזק המשני. כמובן שכל זה מוביל לירידות חדות ביותר בבורסות ברחבי העולם, שם רק אתמול התנדפו להם 600 מיליארד דולר רק בארה"ב. מכאן הדרך למיתון כלל עולמי עולה על הכביש המהיר.

 

כ-11 בנקי השקעות נסגרו בשנה האחרונה בארה"ב. אנשים מפוטרים, לבנקים ששרדו אין כסף להלוות לאנשים ועסקים ולכן ההלוואות מתייקרות – וכל זה כמובן לא יישאר רק בגבולות ארה"ב. אם יש משהו שאף אחד כבר לא מתווכח איתו אחרי סוף השבוע האחרון, זה שהמיתון הגיע והגיע בגדול. כי כשארה"ב מתעטשת, אנחנו נהיים חולים, וכשארה"ב מוטלת לקרשים, אנחנו לא נשאר שמחים ומאושרים לאורך זמן.

 

אז איך זה משפיע עלינו? חלקים גדולים במשק כבר התחילו לחטוף. בנק פועלים כבר מחק מיליארד שקל עקב השקעות סאב פריים, והיום לאחר הקריסה בסוף השבוע הודיעו לאומי ופועלים כי הדבר יגרום להפסד של כמה מאות מיליוני שקלים כל אחד (אפשר להתנחם, לבנק שקרס בסוף השבוע יש חובות של 613 מיליארד דולר .. סיום צורם לבנק שהיה קיים 158 שנה).

מאז תחילת הירידות בבורסות איבדו קופות הגמל והפנסיה בארץ כ 30 מיליארד שקל. כן, מכספי הפנסיה שלנו. היצוא שלנו לארה"ב ואירופה יקטן עקב המיתון שם, ירידת הדולר (למרות שטובה לכאורה לשוכרי הדירות) דופקת חזק את רווחי היצואנים ותוסיפו לזה את מחירי הדלק הגבוהים ואינפלציה שהתחילה קצת להשתולל – וכל זה אומר מיתון.

 

עד כאן העובדות, ועכשיו הפרשנות – האופטימית או הפסימית (כל אחד מוזמן להתחבר למה שהוא מרגיש).
התחזית האופטימית – אנחנו סה"כ בעוד משבר. הגענו לתחתית המשבר, יהיה מיתון קליל שנה שנתיים, המשק שלנו יציב יחסית לזעזועים החיצוניים, נתגבר, הבורסה תחזור לעלות מהר מהר ונחזור לטייל בקניונים ולרכוש מכל הבא ליד.
התחזית הפסימית – עם כזה משבר העולם עוד לא התמודד. תחתית המשבר עוד לפנינו (AIG, חברת הביטוח הגדולה בארה"ב נלחמת כרגע על חייה וביקשה הלוואה של 40 מיליארד דולר מהממשלה), המשבר בבנקים ובבורסה יעבור הלאה לעסקים הרגילים, המיתון יהיה עמוק כואב ולא ייגמר אחרי שנה שנתיים, הבורסה לא תחזור לרמות השיא כל כך מהר, אנשים יפוטרו, הקניונים יתרוקנו, חברות ייסגרו והמצב ילך וידרדר.

 

מה באמת יהיה? אף אחד לא באמת יודע, אבל לפי הלך הרוח הנוכחי, הגיע הזמן לשחק "בונקר". תתכוננו לתקופה לא פשוטה, לא קצרה ולא כל כך נעימה.

 

אסי.

אסי, תודה רבה, בשם כולנו.

בתקופה האחרונה ישנה התעוררות מחודשת של פרסומות לכרטיסי אשראי כמו more של ישראכרט, מולטי של לאומי קארד ואקטיב של ויזה כ.א.ל.

כרטיסי האשראי האלה אמורים לעזור לנו לנהל את תקציב המשפחה שלנו כמו שצריך, כך לפחות טוענות חברות האשראי.
"אתם תקבעו את גובה ההחזר החודשי שאתם משלמים" נשמע חלומי, לא?

אז שניה לפני שנבין מה הם באמת רוצים מאיתנו באמת ולמה הם טובי לב אלינו פתאום, אני רוצה להתעכב לשניה קלה על המונח אשראי, וכדי לא להכביד הבאתי הסברון מתוך ויקיפדיה:

" אשראי בכלכלה ובכספים הוא כינוי להלוואה הניתנת לאדם או לחברה על–ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קצר (לרוב, כחודש) או לשיעורין ("קרדיט") במהלך מספר חודשים"

לצורך העניין, כשאנחנו לוקחים הלוואה כלשהי, כלומר מקבלים אשראי, אנחנו בעצם מגדילים את המינוס שלנו.
אם הייתי במינוס בבנק של 10,000 ש"ח, ולקחתי הלוואה של 20,000 ש"ח -> אני לא בפלוס 10,000 ש"ח.
אני במינוס 10,000 + חוב של 20,000, כלומר 30,000 ש"ח.
על החוב שלנו לבנק או לחברת האשראי יש ריבית, ובעצם ככה הבנק/חברת האשראי מרוויחים ממתן ההלוואה.

בואו נחזור לעניינינו, הפרסומות של חברות האשראי דיי הרגיזו אותי לאחרונה, והשיא היה דווקא בפרסומות של ויזה כ.א.ל שבחרו להציג את עצמם כמי שרוצה לעזור לנו לצאת מהמינוס. בפרסומת שלהם מלמדים אותנו החבר'ה מכ.א.ל קודם כל לזרוק את כל מה שאנחנו לא צריכים ואז לקנות רק את מה שצריכים, וזאת כמובן בעזרת כרטיסי אשראי.

אז בואו נעשה סדר קצת בנושא כרטיסי האשראי המיוחדים שמציעות לנו חברות האשראי - מולטי, מור ואקטיב.
הרעיון המשותף לשלושתם הוא שאנחנו יכולים לקנות לפי המסגרת שניתנה לנו, אך לבחור לשלם החודש רק חלק מהקניות שלנו, בהתאם לכסף שיש לנו בבנק עכשיו. אנחנו סה"כ צריכים להודיע לחברת האשראי בכמה לחייב את חשבון הבנק שלנו. היתרה שיש לנו מהקניות שלא חוייבו עוברת לחודש הבא וחברת האשראי גובה עליה ריבית מאיתנו.

אז מה אנחנו מקבלים?

1. מסגרת אשראי חוץ בנקאית נוספת - או בעברית את היכולת להכנס למינוס גדול יותר ולחובות גדולים יותר.
חוץ בנקאי -> כלומר אין קשר בין המסגרת שהבנק (היכולת להיות במינוס) נותן לי לבין מה שחברת האשראי נותנת לי.
בבנק לא סופרים את זה… (אלא אם הבנק הוא הבעלים של הכרטיס, כמו לאומי ולאומי קארד)
זה כמובן יתרון למי שרוצה להסתיר מהבנק שלו את החובות הנוספים..

2. אני צריך להודיע בכמה אני רוצה שיחייבו אותי, על היתרה אני כמובן משלם ריבית, הרי זו הלוואה לכל דבר, זוכרים?
למשל בכרטיס מור, אם אני לא מודיע על הסכום, יחייבו אותי בסכום מינימלי של 5% מהמסגרת שלי או 150 ש"ח הגדול
מבינהם. השאר ירד בעתיד..
במקרה של כרטיס האקטיב של ויזה כ.א.ל, אנחנו נשלם להם על פי השימוש בכרטיס סכום מינימלי לפי טבלה מוגדרת - למשל אם קניתי עד 5,000 ש"ח - אשלם סכום מינמילי של 200 ש"ח בחודש שלא בחרתי סכום לתשלום.

3. אנחנו מקבלים "מתנה" ימי אשראי חינם, כ-20 ימים במור וכ-47 באקטיב למשל. כלומר על הכסף שיושב בצד 20 יום, לא נשלם ריבית.. מה זה באמת נותן לנו? כלום. אנחנו סה"כ מרוויחים כמה ימים ספורים בלי שייקחו מאיתנו עוד כסף..

העניין הוא שזה דיי קל, אני יכול להחליט שאני משלם 1000 ש"ח בחודש, הרי זה סכום שאני יכול להתמודד איתו.
וקניות לעשות ב-5,000 ש"ח, כלומר 4,000 ש"ח שאין לי !

יפה מצידן של חברות האשראי לתת לי מתנה נפלאה כל כך. אגב את גובה הריבית הן לא טורחות לציין באתרים שלהם.

שאני אפקיר אתכם ככה? ללא מידע? שליחנו המסור (אני!) יצא לברר ולנסות להוציא את הכרטיסים בחברות האשראי.
להלן המסקנות:

1. יש תחרות גדולה בשוק, אז המדד המעניין היה דווקא איכות השירות שקיבלתי, והנה הוא לפניכם:

• השירות הטוב ביותר שקיבלתי היה מלאומי קארד, הבעלים של מולטי. בשיחת טלפון קצרה קיבלתי את כל הפרטים שאני צריך לקבל ואושר לי הכרטיס.
• בויזה כ.א.ל אתה פותח פניה והם חוזרים אליך תוך 4 ימים, זה זמן ההמתנה הגדול ביותר מכל החברות שניסו לתת מענה מהיר ככל הניתן. הסיבה אתם שואלים? יש לחץ מטורף על הלוואות וכרטיסי אשראי מסוג Active. טריק שיווקי? שקר כלשהו? לא יודע..
• ישראכרט דרשו ממנו להעביר דו"ח עובר ושב של חשבון הבנק שלי, לא היה לי כח כמובן ללכת ולמצוא פקס, אז הבחורצ'יק מהשיחה של היום נתן לי טווח ריביות כדי שאראה אם זה מתאים לי באופן כללי. אבל קשה קשה היה לקבל מידע..

2. הריבית שאנחנו משלמים על אותו כסף שעובד מחודש לחודש מאוד גבוהה, זה כמובן תלוי בהכנסות שלכם, וזה משתנה בכל הכרטיסים בהתאם למדדים שונים שהם אוספים עלינו. אני דיווחתי על משכורת של 6500 ש"ח בערך, כדי ללכת על הממוצע הסביר.

• Active - ריבית קבועה של 15.5% שנתי. בשיחת קליטה בויזה היו חמודים אליי מאוד ואמרו לי ואני מצטט "זה כרטיס מעולה למי שיודע להשתמש בו…" קחו את זה בחשבון חברים.
• Multi - ריבית פריים (הריבית שנקבעת על ידי בנק ישראל)+ 12.5% (פריים כיום עומד על 5.75%) כלומר סה"כ 18.25%. אפשרי לקבל - חצי אחוז הנחה בריבית אם מוותרים על כל העניין של הנקודות..
• more - פריים + 2.85 עד 9% תלוי במסגרת. כנראה שהייתי מקבל את הפריים + 9%, כלומר סה"כ 14.75%.

כדי לסגור את הנקודה, אם לקחתי הלוואה של 1,000 שח לשנה אחת, אז אחזיר לויזה 1155 ש"ח, לישראכרט - 1147.5 ש"ח, ללאומי קארד - 1182.5 ש"ח . לא חבל על הכסף? בואו נראה מה עוד אפשר לעשות עם זה…הלכנו לבנק..

3. לא הצלחתי להתאפק, התקשרתי לבנק שלי, וביקשתי הלוואה של 50 אש"ח ל-5 שנים - יודעים כמה הריבית עליה?
פריים + 4%, כלומר 9.75% , והריבית שמוגדרת על מסגרת האשראי בבנק שלי (כלומר היכולת להיות במינוס בבנק) היא פריים + 7.42%, כלומר 13.17% ב-8,000 ש"ח הראשונים.
פה כבר יש הבדלים משמעותיים אל מול חברות האשראי, הריבית על ההלוואה נמוכה משמעותית כמעט ב-50% מזו של לאומי קארד. שמתם לב?

4. נקודה אחרונה ושולית, בכל הכרטיסים יש עמלה כללית על הכרטיס וכל חברה מספקת הנחות על העמלה הזו בהתאם לשימוש שלכם בכרטיס.

טוב, לסיכום העניין, כמו שאתם רואים הריביות שאתם משלמים על האשראי במקרה הזה הן גבוהות מאוד,
הרבה יותר מפתרון הלוואות והמינוס בחשבון הבנק שלכם.
אנחנו נוטים ללכת לפתרון של אשראי חוץ בנקאי כשהבנק מתחיל לעשות לנו פרצופים על המצב.

אז קחו שניה, תנשמו עד 10, תפסיקו להעלב מהבנק שלכם, וקחו את עצמכם בידיים.
להכנס לעוד חובות רק למישהו אחר, זה לא הפתרון הנכון.
אם אתם במצב שכזה, זה הזמן לחתוך באופן גס בהוצאות שלכם, כדי לא להכנס לסחרור כלכלי שקשה יותר לצאת ממנו.

אני מקווה שהפוסט הזה חשף קצת את האמת על העניין, ואנחנו עוד נשוב ונדבר על שימוש נכון בכרטיסי אשראי.

תודה לכתבנו..תודה לכם ותודה לכל מי שתמך בפוסט הזה מאחורי הקלעים לאורך השבוע שהוא נכתב.

עכשיו תורכם, קדימה..להגיב.
בהצלחה.
יוסי.

הנה הפרסומות..אפשר להנות מהן, כי באמת הן משעשעות, אבל זה הכל.. חברים - לא להתקשר!