אולי יום אחד אני אצליח להסביר דרך מילים עד כמה אני אוהב את החג הזה.
יום שיש בו המון על מה לחגוג.
זה נכון שלא הכל מושלם כאן, אבל ביומולדת לא מדברים על המגרעות, אלא חוגגים את חצי הכוס המלאה.
ואישית.. אני חושב שהכוס הרבה יותר מחצי מלאה.

זה יום שבו המדינה מקבלת אווירה אחרת, הכל דגלים, בערב אחרי הטקס בהר-הרצל הכל מסיבות,
בצהריים אחרי חידון התנ"ך העולמי (משודר ממש כרגע) הכל על-האש ובערב מחלקים את פרסי ישראל למצטיינים שביננו.

זה יום חג לאומי, אמיתי, חי ונושם.

חברים, חג עצמאות שמח!
רציתי להגיד עד 120,אבל אז חשבתי שזה יכול להיות בעייתי - אז עד אינסוף.

יוסי.

אני חושב שאולי יום הזכרון לחללי צה"ל הוא יום שכל אחד במדינה הזו קשור אליו בדרך כזו או אחרת.
לא הייתי לוחם בצה"ל, אלא קצין בבית הספר למקצועות המחשב, ועדיין יש לי חברים או חיילים שאיבדתי במעלה הדרך.
היום הזה בסמוך ליום חגיגות העצמאות של המדינה שלנו מזכיר לנו תמיד בזכות מי אנחנו יכולים לחגוג את קיומה של מדינת ישראל.
ניסיתי לשלב בטקס (הקצת ארוך הפעם) קטעים אישיים וקטעים רשמיים, שירים ישנים וחדשים.
5 דקות, זה מה שצריך.
שלכם,
יוסי מלמד.
====================================================================

יזכור

יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמַּאֲבָק עַל הַמְּדִינָה בַּדֶּרֶךְ
וְאֶת חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה-לְיִשְׂרָאֵל
.אֲשֶׁר נָפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל
ֹיִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרֵךְ בְּזָרְעו
וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה
ׁוּקְדוֹשַׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
.אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכוֹת הַכְּבֵדוֹת
יִהְיוּ גִּבּוֹרֵי הַדְּרוֹר וְהַנִּצָּחוֹן
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים
.חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְׂרָאֵל לְדוֹר דור

מגש הכסף/ נתן אלתרמן

… והארץ תשקוט , עין שמים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים.
ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת…
לקבל את הנס האחד אין שני.

היא לטקס תיכון . היא תקום למול סהר
ועמדה, טרם-יום, עוטה חג ואימה.
– אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.

לובשי חול וחגור, וכבדי נעלים
בנתיב יעלו הם הלוך והחרש.
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום-הפרך וליל קו האש.

עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע,
ונוטפים טללי נעורים עבריים _ _
דום השנים ייגשו, ועמדו לבלי נוע.
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.

אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם,
ואמרה: מי אתם? והשנים שוקטים,
יענו לה: אנחנו מגש הכסף
שעליו לך נתנה מדינת היהודים,
כך ויאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל,
והשאר יסופר בתולדות ישראל.

 
כמו תמיד - שיר לזכר אביבית בנו - לחצו על הקישור על מנת לשמוע

והיה אם תשובי לפתע
אביבית חייכנית וזוהרת
בידייך כלבלב שאספת
וזר חמניות מלא צבע

מתומו של אביב תפסעי בשלווה
לסגור מעגל שנפרץ
אל קיץ אהוב שבטרם החל
אל קיצו העצוב הוא כבר בא

בתיק מסעך ספר או שניים
ואלפי חלומות נרקמים
תעשי את דרכך כמו אז כמו תמיד
כמו כל החיים לפנייך

ואנו נמתין כאן לעד אך לשוא
לבוא האביב אל חורפנו
צעדי בקלילות אביבית
אל הנצח ההוא לפגשנו

נכתב ע"י ענבר בנו לזכר אחותה אביבית

שתי דקות - ליפא אהרוני, קיבוץ סעד

צפירה פלחה את האויר, שתי דקות דומיה
הישוב נדם, נאלם שאון בעיר ההומיה
עמדו דומם המורה, התלמיד, פועל הבניין
נהג המשאית, העורך דין, המוכר, הקנין
הרכינו ראש, עובדות הניקיון, השוטר, הרופא
הפקידה, הגננת, האמן, ויושבי בית הקפה
התייחדו בגאון, אמהות שכולות, אבות דואבים, אלמנות
.רעים לנשק, חברים מלידה, סבתות, סבים, בנים ובנות
נשתתקה המחלקה בין הימין והשמאל, בין החילוני לדתי
.נמחקו כל ההבדלים, נעלם הפער העדתי

מסדר הנופלים

הם באים מן ההרים, מן השפלה, מן המדבר
הם באים - שמות, פנים, עיניים - ומתיצבים אל המסדר
הם באים בצעד גברי, חזקים ושזופים
הם יוצאים מתוך המטוסים המרסקים ומן הטנקים השרופים
הם קמים מאחורי הסלעים, מעבר לדיונות ומתוך תעלות הקשר
גבורים כאריות, עזים כנמרים וקלים כנשר
והם עוברים אחד אחד בין שתי שורות של מלאכים
המאכילים אותם סכריות ועונדים על צוארם פרחים
ואני מביט בהם והם כלם שמחים
אלה האחים שלי, אלה האחים.

והם פוגשים זה את זה, עיניים שחורות וכחלות וחומות
והם מזכירים זה לזה שמות וכלי נשק ומקומות
ומוזגים זה לזה ספלי קפה ותה
ומתפרצים פתאם יחד בקריאות: כיפאק היי!
והם פוגשים בקהל הרבה רעים וידידים
והמפקדים טופחים על שכם הטוראים וטוראים לוחצים יד למפקדים
והם פורצים בשירה ומוחאים כפים
ומקשיבים להם בהתפעלות כל יושבי השמים
והפגישה נמשכת יום ולילה יום ולילה
כי חבורה שכזאת לא היתה עוד למעלה
ואז פתאום הם שומעים קולות מכרים ובוכים
והם מביטים הביתה אל אבא ואמא, אל הנשים והילדים והאחים
ופניהם דוממות והם עומדים נבוכים
ואז מישהו מהר לוחש: סליחה, אבל היינו מכרחים
נצחנו בקרבות וכעת אנו נחים
אלה האחים שלי, אלה האחים.

וככה הם עומדים והאור על פניהם
ורק אלהים לבדו עובר ביניהם

וכשדמעות בעיניו הוא מנשק את פצעיהם
והוא אומר בקול רוטט למלאכים הלבנים:
אלה הבנים שלי, אלה הבנים.

החמצה / יאיר לפיד
הם לא יגיעו לקונצרט הגדול של האהבה. הם
למדו את המילים והצלילים מקסטות שחוקות,
שהתגלגלו שוב ושוב בטייפים עייפים. אבל
כשהלהקה תעלה לבמה, האורות ידלקו, ונערות
רכות-שיער יזקפו צוואר לבן – הם לא יהיו
שם.
הם לא יגידו לה: "אני אוהב אותך". שוב ושוב
תרגלו את המילים, בחיסיון הלילה, מול מראות
שבורות בשירותים צבאיים מדיפי ליזול. הם בחרו
חולצה, שפשפו את הג'ינס, הניחו תמונות מחזור
מתחת לכר. אבל מישהו אחר כבר יגיד לה את
המילים. הם לא יהיו שם. הם לא יתחתנו לעולם.
לא יהיו להם ילדים. כשתישמע צווחת החיים
הראשונה, הם לא יהיו שם. הם לא ייסעו לטיול
הארוך אל המדבר הצהוב. חבלי הסנפלינג
 הגמישים כנחשים לא יתגלגלו אל תא-המטען.
המדורה לא תודלק. גיטרת העץ המעוטרת
בסטיקרים לא תישלף, ואף אחד לא ישכח את
הבית השני. וכשיתגלגל שיטפון פתאומי לאורך
נקיק צר, הם לא יהיו שם.
הם לא ינעצו טלכרט כחול לטלפון אפור ולא
יודיעו שיגיעו, ולא יודיעו שלא. הם לא ישקרו
שהכול בסדר, שלא צריך כלום, שיש להם מספיק
כסף, תודה אמא. בשבת, מתוך הרגל, ישאירו להם
את המפתחות של המכונית. אבל הם לא יהיו שם.
הם לא ישתחררו. עד עולם ילבשו את מדי האבן
המרובעים שלהם. תמיד יישארו סמל ראשון
אסף, סמל ראשון ניר, סמל ראשון גולן, סגן אייל,
סמל ראשון צחי, סמל ראשון אבני, סמל ראשון
ארץ ישראל, סגן אבי. הגדוד שלהם
יגיעו לבקו"ם, יחזיר ציוד, יקבל תעודה וטפיחה.
והם לא יהיו שם. הם לא ילמדו. לא בפקולטה של
החיים, לא בישיבה, לא באוניברסיטה. "מאה
שנות בדידות" יישאר תמיד פתוח בעמוד 120.
בית"ר ירושלים לנצח תהיה אלופת המדינה.
התקליט הבא של פוליקר לא ייצא עד קץ הדורות
כולם. כל-כך הרבה דברים עוד יש להם לדעת,
בעיקר על עצמם, אבל הם לא יהיו שם. כשהם
מתים, אנחנו תמיד כותבים מי היו. אבל הכאב
האמיתי הוא בגלל מי שכבר לא יהיו.

 

החופש הגדול, תקופה מופלאה. חודשיים של אושר רצוף לכל הזאטוטים ובני הטיפש-עשרה. ומה איתנו? מה אנחנו? עיזים? לא. גם אנחנו לוקחים חופשים לבלות עם הילדים או לבלות בלעדיהם. גם מי שעדיין לא הקים משפחה מנצל לרוב את חודשי הקיץ למנוחה בארץ או בחו"ל כי פשוט חם מדי מכדי ללכת לעבוד.

אז מה פתאום בחרתי לדבר על החופש הגדול באמצע אפריל? הסיבה פשוטה מאוד.
אנחנו מדברים על כלכלת משפחה כבר כמה חודשים, והעניין פשוט אנחנו מנסים להפסיק להתגלגל ולזרום, ומנסים לנווט את הספינה הכלכלית שלנו, המשפחה שלנו. כדי לעשות את זה נכון, זה הזמן להתכונן לחופש הגדול. בחודשיים

הרי אנחנו יודעים להגיד כבר היום שבחופש הגדול יש לנו הוצאות שונות משאר חודשי השנה. הילדים רוצים לבלות, אנחנו רוצים להיות איתם, אין בית ספר, הילדים יותר שעות בבית, חם בישראל אז המזגן דולק שעות נוספות, אנחנו נוסעים לטייל כנראה שנשתמש ביותר דלק וכו'.

אז איך מתכוננים נכון?

ב-06 בנוב' 2008 פורסם כאן בבלוג טקס ווירטואלי לזכרו של יצחק רבין.
לא כל כך ידעתי איך זה ילך ואני לא יודע כמה אנשים באמת צפו בו במלואו, ואת האמת שזה גם לא שינה לי כל כך.
אתם מוזמנים להצטרף לטקס הוירטואלי שלי לזכרם של בני עמנו בתקופת השואה, וכמובן להמשיך ולהפיץ הלאה.
שלכם,
יוסי מלמד.
=================================================================
נזכור / אבא קובנר
נזכור את אחינו ואחיותינו,  את בתי העיר ואת בתי הכפר,
את רחובות העיירה שסאנו כנהרות
ואת הפונדק הבודד עלי אורח
את הישיש בקלסתר פניו
את האם בסודרה
את הנערה בצמותיה
את הטף
את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם
את כל עדת היהודים
אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי.
את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת .
את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו.
את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת.
את הרגליים
את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד.
ואת שקפצו ידיהם לאגרוף
האגרוף שחפן את הברזל
הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד
והם ברי הלבב
והם פקוחי העיניים
והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע.
נזכור את היום.
את היום בצהריו.
את השמש שעלתה על מוקד הדמים
את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים
נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים.
יזכור החי את מתיו
כי הנה הם מנגד לנו
הנה ניבטות עיניים סביב סביב
ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם.

אורזים בקדחתנות חיים שלמים לתוך תרמילי גב, לקחת לקרונות הבקר. לא עוד עריסות, אמבטיות, עגלות תינוק. הכל חייב להיכנס לתוך חבילה קטנה למשפחה….

להיכן הם לוקחים אותנו??
לאקלים קר ? אם כך נזדקק לבגדים חמים.

האם נקבל מזון בדרך? אם לא, מזון הוא הדבר החשוב ביותר.

מה בקשר  לכסף וזהב או אפילו כלי חרסינה? ייתכן שנוכל להחליפם במזומנים..

מי יודע? הלוואי שאבא היה איתנו.

                                                    (מיומנה של ליוויה בת השלוש עשרה)

"צחנה נוראה עלתה מכל עבר.
שמעתי תינוקות צורחים, וכשהסתובבתי והבטתי, ראיתי תינוקות חיים מושלכים לתוך
מדורות של ענפי אורן, ונשרפים למוות.
באותו רגע האמנתי.
האמנתי לכל מה ששמעתי עד כה"
                                                אלכס.

"יום אחד נסענו באוטובוס לקבר גדול.
ציוו עלינו לשכב בתוך הקבר.
ואז ירו בכל האנשים.

בדרך מקרה לא פגע בי כדור.
כשהסתלקו, עליתי מהקבר ורצתי ורצתי…"

                                             חיה - בת 10.

נסיים בהמנון הלאומי:

תם הטקס.
ניסיתי לעשות משהו קצר ולא מעיק, יחד עם זאת אני חושב שכל אחד מאיתנו מצווה ביום הזה להשקיע מחשבה, להזכר, לנסות לברר כדי שלא נשכח ונוכל להמשיך הלאה.
יום הזכרון הזה לשואה ולגבורה יום שבו העם שלנו צריך להרכין ראשו לזכרם של בני עמנו שנספו במלחמה הנוראית הזו ובעיקר כדי ששואה כזו לא תחזור שוב באנושות, לא על עם ישראל ולא על שום עם על גבי כדור הארץ.

אתם מוזמנים להפיץ את הפוסט לכל מי שאתם מכירים.
שלכם,
יוסי.

הטור השבועי בנענע10 מתאים דווקא לעצמאים שביננו ומנסים לשלב בין כלכלת העסק לבין כלכלת המשפחה.
הקמת העסק משפיעה באופן ישיר על חיי המשפחה, אך חשוב למזער את הסכנות הכרוכות בכך. ניסיתי דרך מספר כללי זהב לתת כלים להתמודד עם העסק והמשפחה.

פסח ממש בפתח ואנו חוגגים את יציאת עמנו ממצרים ובעצם את המעבר מעבדות לעצמאות. אם קראתם את "אבא עשיר, אבא עני" מתישהו בחייכם אז בטח הבנתם שהמסר שלו פשוט נכתב עבורנו הישראלים – צאו ממרוץ העכברים. או במילים אחרות הקימו לעצמכם עסק.

לא, זה לא טור על הקמת העסק הקטן הבא. זה טור על כלכלת משפחה, והקמת העסק משפיעה באופן ישיר על חיי כל המשפחה. אני זוכר שאבא שלי הקים את העסק שלו לפני כ-15 שנה, היה לנו דיון משפחתי, ישבנו אבא, אמא ויוסי וגם דוגי הכלב החמוד ואבא שלי הסביר מה הוא הולך לעשות ורצה לקבל את ברכתנו. אני התנגדתי. "מה אם זה לא יצליח???? מה נעשה? מה נאכל?" חמוד. באמת דאגתי. הרי בסופו של דבר אם הקמת עסק והוא מצליח, המשפחה כולה מרוויחה ומצד שני אם נפלת, המשפחה כולה איתך.

 1.תכנון נכון בונה עסק נכון
עסק לא מקימים רק על בסיס של תחושות בטן ורצון טוב, צריכים לשבת ולתכנן את העסק עד לפרטים הקטנים ביותר, צריכים להגדיר את קהל היעד, את האיזור הגאוגרפי, דרכי השיווק, המימון של העסק וכו'. יש להגדיר באופן מסודר את גודל ההשקעה הראשונית בעסק ולוודא כי הוצאות ההקמה הן ריאליות ונכונות. אני ממליץ לבנות תוכנית עסקית מסודרת כדי להתמודד עם השאלות ולא לפספס. הציבו לעצמכם יעדים מדידים כדי שתוכלו לראות אם הצלחתם להתקדם לעבר המטרה שלכם.

2. תמצאו לעצמכם את הדדי שלכם
דדי הוא הרואה חשבון שלי, נכנסתי אליו ביוני 2007, התאהבתי ונשארתי. יש לי שאלה, משהו לא ברור לי, אני בדילמה? אני מתקשר או קופץ לקפה. והוא? תמיד שם בשבילי. אז תמצאו לעצמכם את הדדי שלכם, רו"ח או עורך דין שמבין בענייני העסק ושאיתו תוכלו להתייעץ באופן מסודר. למרות שאין חובה לשכור רואה חשבון לעוסק מורשה, אני חושב שזה הדבר הנכון היות שאף אחד מאיתנו לא באמת מבין בחוקי מס הכנסה ומע"מ, מה מוכר ומה לא. וכו'. רו"ח מקצועי יוכל לעזור לכם לעבוד נכון מול רשויות המדינה ולקבל את המגיע לכם באופן מסודר.

3. הקימו את גדר ההפרדה בין המשפחה והעסק
ככל שתצליחו לעשות הפרדה מלאה יותר בין המשפחה והעסק ככה תוכלו להגן על המשפחה שלכם מהעסק. צעד ראשון יהיה לפתוח חשבון בנק נפרד לעסק ולא לאחד את החשבון המשפחתי עם העסקי. חשוב לציין כי לעסק יש הוצאות מיוחדות כמו תשלום למע"מ ותשלומים לביטוח לאומי ולמס הכנסה שהמשפחה לא צריכה להיות מעורבת בזה. נהלו את תקציב העסק ותקציב המשפחה בנפרד באופן המוחלט ביותר הניתן. לא מעט עסקים קטנים מתנהלים מהבית, זה כיף ונחמד, אם כי העסק פה מתלבש קצת על הבית ומשתמש במשאבים שלו. האם הוא עושה את זה בחינם? צריך להחליט, אני בתחילת הדרך שילמתי לחשבון המשפחתי כסף על החשמל, מים ושכירות של חדר – היה בזה משהו משעשע, אבל מצד שני חשבון החשמל באמת היה גבוה יותר בקיץ כי עבדתי בבית. זה לא חובה כמובן, אבל תחשבו על זה.

4. חשבו את עלויות העסק המדויקות
במסגרת העסק שלכם אתם עושים שיחות טלפון? מכינים פלאיירים? מקימים אתר אינטרנט? נוסעים לפגישות? כמה כל זה עולה?

עליכם לוודא שהעסק מסוגל לכלכל את עצמו ולממן את ההוצאות השוטפות שלו. בשלב הראשון יהיה נכון לעשות רשימה של כל ההוצאות השוטפות החודשיות של העסק (טלפון, הדפסות, דלק וכו') ושל כל ההוצאות השנתיות הקבועות (דו"ח שנתי למס הכנסה, אתר אינטרנט וכו') ולבחון כמה כסף אתם צריכים לשים בצד כל חודש כדי לממן את עליות העסק.

5. מע"מ המפתח להצלחה
רוצים לדעת עוד? .. להמשך הטור..לחצו כאן :)